2,817
עריכות
יצחק פייוויש גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
רבים מגיעים לביתו להתייעץ איתו בנושאים שונים. בראשותו ישנם מוסדות חינוך כגון: ישיבת וכולל "עוד יוסף חי", כולל "תורת חיים" (בכפר חב"ד), ישיבה קטנה תות"ל "תום ודעת", ישיבה גדולה תות"ל "תמימי דרך", מדרשת "בינא ליבא", תלמוד תורה "תורת חיים" ובית ספר לבנות "יעלת חן". | רבים מגיעים לביתו להתייעץ איתו בנושאים שונים. בראשותו ישנם מוסדות חינוך כגון: ישיבת וכולל "עוד יוסף חי", כולל "תורת חיים" (בכפר חב"ד), ישיבה קטנה תות"ל "תום ודעת", ישיבה גדולה תות"ל "תמימי דרך", מדרשת "בינא ליבא", תלמוד תורה "תורת חיים" ובית ספר לבנות "יעלת חן". | ||
==השקפתו בנושאים פוליטיים== | ==פעילות ציבורית ותורנית== | ||
===שיעורים=== | |||
הרב גינזבורג מוסר שיעורים בחסידות בכל רחבי הארץ. מספר שיעורים קבועים במשך השנה, בהם שיעורים שנתיים, חודשיים ושבועיים. | |||
בין שיעוריו המפורסמים ניתן למנות: | |||
שיעורים שהתקיימו במאמרי חסידות לרגל ציון מספר שנים לאמירתם. לדוגמא: בשנת [[תשע"ב]] מסר שיעור קבוע בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ב[[המשך תער"ב]] של [[הרבי הרש"ב]], ובשנת [[תשע"ה]] מסר בכולל בכפר חב"ד שיעורים בהמשך המאמרים [[תש"ה]] - [[תש"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
שיעור חודשי קבוע באנגלית בירושלים, שיעור שנתי בישיבת תות"ל רמת אביב בליל [[פורים דפרזות]] ובביתו של הרב גינזבורג בסעודת פורים, שיעור שנתי בהילולת ר' מנחם מענדל מויטבסק בבית חב"ד בטיילת בטבריה הסמוך לציון בא' אייר, ושיעור שנתי בישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר. | |||
===סגנונו=== | |||
שיעוריו וספריו העוסקים בתורת החסידות מתאפיינים בסגנון מיוחד. בין השאר, בספריו מתמקד בעיקר על ביאור חלק ה[[קבלה]] שבתורת [[חסידות חב"ד]]. בספריו מצביע על חיבור בין המדע לקבלה, בין פסיכולוגיה לחסידות, ומבאר עניינים חברתיים על פי השקפה תורנית. כמו כן הוא משתמש רבות ב[[גימטריא|גימטריאות]]. | |||
===השקפתו בנושאים פוליטיים=== | |||
בשנת [[תשנ"ד]], לאחר [[פורים]] בו ארע הטבח במערת המכפלה, על ידי ברוך גולדשטיין במהלכה הרג 29 ערבים, כנקמה על מספר פעולות טרור שאירעו בתקופה ההיא. הוציא חוברת בשם "ברוך הגבר" בהסכמת [[הרבי]] (ר' חיים נתיב מבת עין התקשר למזכירות שישאלו האם דעת הרבי נוחה מזה, והרבי הנהן להסכמה {{מקור}}). בחוברת סקר טיעונים להצדקת המעשה. בין השאר כתב בחוברת: "נקמה אינה נעשית מתוך שיקול של כדאיות, מתוך הבנת התועלת שבה . . הנקמה היא תגובה טבעית ספונטאנית ומובילה אותה תחושה כי עד שלא ימצא הכוח לפגוע במי שפגע בי לא תהיה לי תקומה"{{הערה|יצחק גינזבורג, "ברוך הגבר", עמ' 28}}. | בשנת [[תשנ"ד]], לאחר [[פורים]] בו ארע הטבח במערת המכפלה, על ידי ברוך גולדשטיין במהלכה הרג 29 ערבים, כנקמה על מספר פעולות טרור שאירעו בתקופה ההיא. הוציא חוברת בשם "ברוך הגבר" בהסכמת [[הרבי]] (ר' חיים נתיב מבת עין התקשר למזכירות שישאלו האם דעת הרבי נוחה מזה, והרבי הנהן להסכמה {{מקור}}). בחוברת סקר טיעונים להצדקת המעשה. בין השאר כתב בחוברת: "נקמה אינה נעשית מתוך שיקול של כדאיות, מתוך הבנת התועלת שבה . . הנקמה היא תגובה טבעית ספונטאנית ומובילה אותה תחושה כי עד שלא ימצא הכוח לפגוע במי שפגע בי לא תהיה לי תקומה"{{הערה|יצחק גינזבורג, "ברוך הגבר", עמ' 28}}. | ||
| שורה 25: | שורה 38: | ||
בשנת תשע"א הקים תנועה פוליטית בשם "דרך חיים", והוא עומד בראשה. | בשנת תשע"א הקים תנועה פוליטית בשם "דרך חיים", והוא עומד בראשה. | ||
== | ===בית הספר לתורת הנפש=== | ||
בשיעוריו ובספריו מרבה להתעסק ב[[תורת החסידות]] כפי שהיא משפיעה על ה[[נפש]] היהודית. במסגרת זו הוקם מוסד לימודים בשם "בית הספר לתורת הנפש" המתמקד ב[[פסיכולוגיה]] יהודית. במוסד מועברים קורסים לגברים ונשים (בנפרד) בכל רחבי הארץ. מנהל בית הספר הוא הרב נעם שפירא. | |||
== | ===ניגונים=== | ||
מלמד ניגוני חב"ד רבים ועתיקים שלמד בצעירותו מהחסיד ר' [[אליהו רבקין]] מכפר חב"ד, צאצא של בעל המנגן של [[אדמו"ר הזקן]]. כמו כן הלחין בעצמו מאות [[ניגונים]], בין השאר לקראת י"א ניסן מלחין בכל שנה [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון לפרק של הרבי]] ב[[תהילים]]. | |||
חלק מניגוניו יצאו לאור ב-12 דיסקים על ידי עמותת גל עיני. | חלק מניגוניו יצאו לאור ב-12 דיסקים על ידי עמותת גל עיני. | ||
==ביקורת== | ==ביקורת== | ||