27,062
עריכות
שבת של שמחה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
(יצירת דף עם התוכן "'''שבת של שמחה''' ("דער פרייליכער שבת") הוא כינוי לשבת שחלה אחרי ל"ג בעומר, אותה נהגו החסיד...") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| (5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שבת של שמחה''' | '''שבת של שמחה''' ("דער פרייליכער שבת") הוא כינוי לשבת שחלה אחרי [[ל"ג בעומר]], אותה נהגו החסידים בעיירה [[הומיל]] לחגוג בשמחה מיוחדת ולעסוק בה בתיקון צרכי ציבור. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בעיירה [[הומיל]] בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], נהגו לחגוג באופן מיוחד את [[ל"ג בעומר]] והימים הסמוכים אליו. | בעיירה [[הומיל]] בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], נהגו לחגוג באופן מיוחד את [[ל"ג בעומר]] והימים הסמוכים אליו. | ||
בל"ג בעומר עצמו נהגו לצאת אחרי התפילה לביתו של הגאון ר' [[אייזיק מהומיל]] ולשוחח על הצרכים הרוחניים והגשמיים של תושבי העיר, ולערוך רשימה משוערת של הכספים הנצרכים לכך | בל"ג בעומר עצמו נהגו לצאת אחרי התפילה לביתו של הגאון ר' [[אייזיק מהומיל]] ולשוחח על הצרכים הרוחניים והגשמיים של תושבי העיר, ולערוך רשימה משוערת של הכספים הנצרכים לכך. לאחר מכן היו נוסעים ל[[בית החיים]] לבדוק במה הוא צריך תיקון. מבית החיים היו ממשיכים ל[[התוועדות חסידים]] גדולה שהיו עורכים באחד מבתי-הכנסת הגדולים שבעיר, כאשר ראש המדברים היה ר' אייזיק מהומיל, והחגיגה הייתה נמשכת לעיתים שבוע שלם ברצף. | ||
במשך ימי החגיגה היו אוספים את הכספים הנצרכים בהתאם למה שהעריכו בשעת האסיפה, וכן היו נוהגים בימים אלו להכניס את הילדים הקטנים להתחיל ללמוד ב[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], ולבחון את התלמידים הבוגרים יותר. | במשך ימי החגיגה היו אוספים את הכספים הנצרכים בהתאם למה שהעריכו בשעת האסיפה, וכן היו נוהגים בימים אלו להכניס את הילדים הקטנים להתחיל ללמוד ב[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], ולבחון את התלמידים הבוגרים יותר. | ||
שיאה של החגיגה | שיאה של החגיגה הייתה בשבת הסמוכה לל"ג בעומר{{הערה|כאשר ל"ג בעומר חל בסמיכות לשבת, בימים חמישי או שישי, נמשכה החגיגה עד לשבת שאחרי.}}, שהייתה נחגגת כמו יום טוב של ממש, בדומה ל[[שבת בראשית]] שלאחר שמחת תורה, בהתוועדות ובשמחה מיוחדת, והיו מכנים אותה "שבת של שמחה" ("דער פרייליכער שבת"){{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]], ב, עמוד קכ-קכא.}}. | ||
==מנהגים דומים== | |||
לקראת ל"ג בעומר [[תש"נ]] הגיעה קבוצת אורחים מהעיר [[צפת]] לחגוג עם הרבי את יום ל"ג בעומר, ובהתוועדות של שבת הזכיר הרבי את מנהגם של אנשי צפת לחגוג בצורה מיוחדת את השבת שלפני כאשר היא חלה בסמיכות לל"ג בעומר, כאשר המנהג היה לשבות במירון ולשחוט כבשים במיוחד לכבוד השבת וחגיגות ל"ג בעומר{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15957&st=&pgnum=192 התוועדויות חלק ג' עמוד 176].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | [[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | |||