321
עריכות
קריעת ים סוף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "left|thumb|300px|איור של [[קריעת ים סוף]] '''קריעת ים סוף''' הוא מאורע ניסי שה...") |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
==יש מאין== | ==יש מאין== | ||
ב[[תורת הנגלה]] משמש קריעת ים סוף כדוגמא ל"דבר קשה"{{הערה|פסחים קיח, א.}}, משום שהיה נס גדול ביותר. ואף שהיה כדוגמתו בבריאת העולם כשאמר ה' "יקוו המים"{{הערה|בראשית א, ט.}}, בכל זאת לא היה אז שינוי במים עצמם ורק שינוי במיקום, ואילו בקריעת ים סוף הפכו המים עצמם ליבשה{{הערה|ראה במאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק א' (עמוד קנג) | ב[[תורת הנגלה]] משמש קריעת ים סוף כדוגמא ל"דבר קשה"{{הערה|פסחים קיח, א.}}, משום שהיה נס גדול ביותר. ואף שהיה כדוגמתו בבריאת העולם כשאמר ה' "יקוו המים"{{הערה|בראשית א, ט.}}, בכל זאת לא היה אז שינוי במים עצמם ורק שינוי במיקום, ואילו בקריעת ים סוף הפכו המים עצמם ליבשה{{הערה|ראה במאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק א' (עמוד קנג) שמביא ב' אופנים לפרש זה שמהות המים הפכו ליבשה, או הכוונה שהפכו המים לדומם כאבן, או שאופן התגלות היבשה לא היתה ע"י שהלכו המים למקום אחר.}}. | ||
===ביאור אדמו"ר הזקן=== | ===ביאור אדמו"ר הזקן=== | ||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
בביאור הצורך ב"רוח קדים" לאחרי שטבע המים כבר השתנה לטבע החומה מביא [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ו' עמוד 90 הערה 28.}} שני ביאורים: לפי ה[[רמב"ן]] היה זה כדי להטעות את המצריים שיחשבו שהמים עומדים מהרוח{{הערה|ולכאורה אופן זה אינו מסתדר עם כך שמביאים מקריעת ים סוף דוגמא ליש מאין.}}. אופן אחר הוא שבתוך הרוח קדים היה מלובש כח של [[קדמון|קדמונו של עולם]], שבכוחו נעשה נס וחידוש זה{{הערה|ראה סוף מאמר ד"ה ויולך ה' תרס"ו.}}. | בביאור הצורך ב"רוח קדים" לאחרי שטבע המים כבר השתנה לטבע החומה מביא [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ו' עמוד 90 הערה 28.}} שני ביאורים: לפי ה[[רמב"ן]] היה זה כדי להטעות את המצריים שיחשבו שהמים עומדים מהרוח{{הערה|ולכאורה אופן זה אינו מסתדר עם כך שמביאים מקריעת ים סוף דוגמא ליש מאין.}}. אופן אחר הוא שבתוך הרוח קדים היה מלובש כח של [[קדמון|קדמונו של עולם]], שבכוחו נעשה נס וחידוש זה{{הערה|ראה סוף מאמר ד"ה ויולך ה' תרס"ו.}}. | ||
אמנם אדמו"ר הזקן הסתייג ואמר ש[[בריאת העולם]] הוא חידוש יש מאין גדול יותר מקריעת ים סוף. הסתייגות זו מבוארת בחסידות בשני אופנים{{הערה|ראה בשער היחוד והאמונה עם ביאורי הרב [[יואל כהן]] – מהדורת מעיינותך.}}: לפי ביאור אחד, כיון שעצם ההגדרה של חומר המים אינו מחייב שיהיו נוזלים, אלא זה עצמו דבר נוסף על מהות המים, לכן העמדת המים הוא אינו חידוש של מציאות חדשה, אלא רק החלפה לטבעו הקודם{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ז' עמוד 189 הערה 10 | אמנם אדמו"ר הזקן הסתייג ואמר ש[[בריאת העולם]] הוא חידוש יש מאין גדול יותר מקריעת ים סוף. הסתייגות זו מבוארת בחסידות בשני אופנים{{הערה|ראה בשער היחוד והאמונה עם ביאורי הרב [[יואל כהן]] – מהדורת מעיינותך.}}: לפי ביאור אחד, כיון שעצם ההגדרה של חומר המים אינו מחייב שיהיו נוזלים, אלא זה עצמו דבר נוסף על מהות המים, לכן העמדת המים הוא אינו חידוש של מציאות חדשה, אלא רק החלפה לטבעו הקודם{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ז' עמוד 189 הערה 10. אגרות קודש חלק י' עמוד קנז.}}. לפי ביאור אחר החידוש בקריעת ים סוף אינה גדולה כל כך משום ש[[טבע]] זה של עמידה כחומה אינה רעיון חדש לגמרי, אלא היא כבר קיימת באבנים וחומות. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||