יום הולדת: הבדלים בין גרסאות בדף

המקור הקדום ביותר לציון ימי הולדת במסיבת שמחה, הוא בספר בראשית{{ציטוטון|ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה|בראשית, פרק מ', פסוק כ'}}, וכך גם במדרש: "משל למלך שנולד לו בן ועשה יום טוב ונשבה אותו הבן ועשה שם זמן מרובה אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא כך עד שלא ירדו ישראל למצרים היו מונין לשעבוד משירדו ונשתעבדו שם עשה להם הקדוש ברוך הוא נסים ונפדו התחילו מונין לחדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים"{{הערה|שמות רבה טו, ט. צוין בשיחת ח"י אלול תשכ"ב.}}, ובמדרש שכל טוב: "רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד, ושמחים בו ועושין בו משתה"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/33211_299_1247_2109.png בראשית מ, כ].}}.

אצל חסידים ישנה ברכה המיוחסת ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]] שהיה נוהג לברך את בעלי ימי ההולדת: "מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג או יארן בגשמיות וברוחניות" (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות).{{הערה|יעקב וינברגר, מרדכי (מוטי) זפט, '''יום שאדם נולד בו, ימי הולדת במסורת ישראל''', פתח תקווה, הוצאת כתר הזהב תשס"ד עמוד 15, המקורות למנהג יום ההולדת.}}.  

==בחסידות חב"ד==

[[הרבי]] הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר [[הסתלקות]] [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] אף פתח ב[[מבצע יום הולדת]].