אמונת חכמים: הבדלים בין גרסאות בדף

[[אדמו"ר האמצעי]] ב[[קונטרס]] 'להבין ענין ההשתטחות' <ref>ע' כ"ח</ref> מבאר שכמו שה[[אמונה בבורא]] היא מהיות ה[[יהודי]] '[[חלק אלוקה ממעל ממש]]' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו.

[[הרבי הריי"צ]] <ref>אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ</ref> מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מ[[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפלתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".'''

במכתב נוסף מזכיר הרבי הריי"צ את הסיפור שוב, ומוסיף שבשביל שהאמונה תפעל אין מספיקה אמירה בלבד או אמונה בלב, אלא צריך לבא בפועל, לפי היכולת ב[[קביעות עתים לתורה]], בזהירות ב[[שמירת שבת]], ב[[טהרת המשפחה]], ב[[חינוך]] הבנים והבנות, ובדומה לזה.

בדומה לכך מציין [[הרבי]] <ref>[[אגרות קודש]] כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.</ref> שסדר של אמנות צדיקים ללא עבודה שייך בעיקר ל[[חסידי פולין]]. במקום נוסף מציין הרבי<ref>שיחת יום ב' פ' [[וישב]], [[י"ט כסלו]], ה'[[תשי"ט]] אות כ"ג</ref>, שדרך כזו מועילה ל[[נפש האלוקית]] בלבד.

הרבי מציין<ref>[[אגרות קודש]] כרך ד אגרת א'קפד</ref> את 'אחינו בני תימן ופרס '''וכו' ''' ' כמוכשרים ביראת שמים ובאמונת צדיקים, ומפאת כן - מוכשרים לקבל את [[תורת החסידות]].