391
עריכות
אויפעפענען (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אויפעפענען (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תקנות הרבי|}} | {{תקנות הרבי|}} | ||
[[קובץ:שיעור גאומש תשרי.jpg|250px|thumb|left|שיעור גאולה ומשיח ב-[[770]]]] | [[קובץ:שיעור גאומש תשרי.jpg|250px|thumb|left|שיעור גאולה ומשיח ב-[[770]]]] | ||
'''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] [[תנש"א]], שבאה בהמשך [[ | '''[[לימוד תורה|לימוד]] עניני [[גאולה ומשיח]]''' היא הוראה של [[הרבי]] לחסידים ללמוד וללמד את החלקים ב[[תורה]] הקשורים ל[[מלך המשיח]] ול{{ה|גאולה השלימה}}. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד ב[[שיחה|שיחת]] הרבי מ[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] [[תנש"א]], שבאה בהמשך [[לשיחה הידועה]] בכ"ח ניסן - בה התבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, ל[[הבאת הגאולה]]. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל [[לחיות גאולה|"לחיות" בעניני הגאולה]], "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך ש[[בשורת הגאולה|הגאולה עומדת להגיע בכל רגע]]. | ||
הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה ו[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה. | הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה ו[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה. | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
בימים שלאחר אמירת השיחה החלה יוזמה נוספת של תלמידי הישיבה - "המעגל העולמי", מעגל לימוד בעניני הגאולה שיתקיים מסביב לשעון בכל ישיבות חב"ד בעולם, כך שבכל רגע 24 שעות ביממה יתקיים שיעור גאולה ומשיח במקום כלשהו בעולם. במענה על הדו"ח הראשון וההודעה שמשמרות הלימוד החלו, שנכנס לרבי בתאריך "ג' לפרשת אחרי קדושים [[ט' אייר]] ה'תנש"א" - הקיף הרבי את התאריך וכתב "והזמן גרמא להצלחה גם בזמן זה, אזכיר על הציון". בהמשך, ב[[כ"ח באייר]], התעניין הרבי אצל ה[[מזכיר]] "האם המעגל העולמי נמשך?"{{הערה|1=[[ועד חיילי בית דוד]], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwS19YbkRfMEhkeVU להביא לימוה"מ], ע' 14.}}. | בימים שלאחר אמירת השיחה החלה יוזמה נוספת של תלמידי הישיבה - "המעגל העולמי", מעגל לימוד בעניני הגאולה שיתקיים מסביב לשעון בכל ישיבות חב"ד בעולם, כך שבכל רגע 24 שעות ביממה יתקיים שיעור גאולה ומשיח במקום כלשהו בעולם. במענה על הדו"ח הראשון וההודעה שמשמרות הלימוד החלו, שנכנס לרבי בתאריך "ג' לפרשת אחרי קדושים [[ט' אייר]] ה'תנש"א" - הקיף הרבי את התאריך וכתב "והזמן גרמא להצלחה גם בזמן זה, אזכיר על הציון". בהמשך, ב[[כ"ח באייר]], התעניין הרבי אצל ה[[מזכיר]] "האם המעגל העולמי נמשך?"{{הערה|1=[[ועד חיילי בית דוד]], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwS19YbkRfMEhkeVU להביא לימוה"מ], ע' 14.}}. | ||
בקשר להוראת הרבי יצא לאור הקונטרס השבועי '[[דבר מלכות]]' - שבו הודפסו כל שבוע שיחותיו האחרונות של הרבי - במהדורה מיוחדת, בה הודפסו | בקשר להוראת הרבי יצא לאור הקונטרס השבועי '[[דבר מלכות]]' - שבו הודפסו כל שבוע שיחותיו האחרונות של הרבי - במהדורה מיוחדת, בה הודפסו שיחות בנושאי הגאולה מתוך [[לקוטי שיחות]]. חוברת מיוחדת זו, '[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]', [[חלוקת קונטרסים|חולקה על ידי הרבי]] לציבור ב[[ט"ו באייר]]. זו הפעם היחידה במהלך נשיאותו בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו. | ||
החל מתקופה זו, שיחותיו של הרבי בהתוועדויות היו מלאות בדברים בנושאי הגאולה, הרבה יותר מאשר קודם לכן. | החל מתקופה זו, שיחותיו של הרבי בהתוועדויות היו מלאות בדברים בנושאי הגאולה, הרבה יותר מאשר קודם לכן. | ||
שורה 27: | שורה 27: | ||
בשבת פרשת תזריע מצורע ([[ו' באייר]]) [[תשנ"א]], ביאר הרבי את החלק הראשון של משנה א' בפרק ב' ב[[מסכת אבות]], אותה למדו בשבת זו לפי המנהג: "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם": | בשבת פרשת תזריע מצורע ([[ו' באייר]]) [[תשנ"א]], ביאר הרבי את החלק הראשון של משנה א' בפרק ב' ב[[מסכת אבות]], אותה למדו בשבת זו לפי המנהג: "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם": | ||
כללות [[בני ישראל]] נמצאים כעת בדרגת "[[אדם]]" - עליה מבואר בחסידות, ש"אדם" הוא מי שסיים לתקן ולברר את מהותו ונשארה לו רק מעט פסולת חיצונית בסוף לבושיו. | כללות [[בני ישראל]] נמצאים כעת בדרגת "[[אדם]]" - עליה מבואר בחסידות, ש"אדם" הוא מי שסיים לתקן ולברר את מהותו ונשארה לו רק מעט פסולת חיצונית בסוף לבושיו. ומכיוון שעם ישראל בדורנו [[סיום עבודת הגלות|סיים את כל העבודה]] [[עבודת הבירורים|לברר את העולם]] ולהכינו לגאולה, נמצאים כולנו בדרגה זו. במצב זה נשאלת השאלה: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" - מהי ה'דרך ישרה' עבורנו על מנת להביא את הגאולה? והתשובה היא "כל שהיא תפארת" - הדרך הישרה היא על ידי [[לימוד התורה]] (כיוון שהתורה מקבילה בחסידות ל[[ספירת התפארת]]). | ||
הרבי הוסיף וקישר זאת לספירה הפרטית השייכת לאותו יום (ו' באייר) ב[[ספירת העומר]] - [[מלכות שבתפארת]]. בספירה זו ישנו הרמז שבתורה (תפארת) גופא יש להתמקד בחלק ה"[[מלכות]]" שבה, עניני המשיח והגאולה. | הרבי הוסיף וקישר זאת לספירה הפרטית השייכת לאותו יום (ו' באייר) ב[[ספירת העומר]] - [[מלכות שבתפארת]]. בספירה זו ישנו הרמז שבתורה (תפארת) גופא יש להתמקד בחלק ה"[[מלכות]]" שבה, עניני המשיח והגאולה. | ||
שורה 40: | שורה 40: | ||
===פקיחת העיניים=== | ===פקיחת העיניים=== | ||
ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]] תשנ"ב, הכריז הרבי כי הכל מוכן לגאולה, והדבר היחידי שחסר הוא שיהודי "יפקח את עיניו" ויראה איך שהכל מוכן לגאולה. פקיחת עיניים זו נעשית על ידי הלימוד בתורת החסידות ובעניני הגאולה{{הערה|1=[https://drive.google.com/ | ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]] תשנ"ב, הכריז הרבי כי הכל מוכן לגאולה, והדבר היחידי שחסר הוא שיהודי "יפקח את עיניו" ויראה איך שהכל מוכן לגאולה. פקיחת עיניים זו נעשית על ידי הלימוד בתורת החסידות ובעניני הגאולה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1CR_Xf0RnVP-XzN_Jmw9hNKNujwwBwoZ-/view שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב], סעיפים יח-יט.}}. | ||
==הוראות הרבי אודות הלימוד== | ==הוראות הרבי אודות הלימוד== | ||
שורה 47: | שורה 47: | ||
*הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק{{הערה|שם=תזומ}}. | *הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק{{הערה|שם=תזומ}}. | ||
*הלימוד אינו באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה{{הערה|שם=בלק}}. | *הלימוד אינו באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה{{הערה|שם=בלק}}. | ||
*סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובה | |||
תאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב {{הערה|שיחת שבת פרשת תצא תנש"א.}}. | |||
*תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה; ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא - ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה{{הערה|שם=תזומ}}. | *תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה; ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא - ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה{{הערה|שם=תזומ}}. | ||
עריכות