3,770
עריכות
אין תקציר עריכה |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]] | [[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]] | ||
'''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינו האופן בו נוהגים [[חסיד|חסידים]] ו[[יהודי|יהודים]] [[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]] ולקבל את עצתו וברכתו , בתקופה זו לאחר [[ג' תמוז]] בה לא רואים את [[הרבי]]. | '''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינו האופן בו נוהגים [[חסיד|חסידים]] ו[[יהודי|יהודים]] [[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]] ולקבל את עצתו וברכתו, בתקופה זו לאחר [[ג' תמוז]] בה לא רואים את [[הרבי]]. | ||
כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת ה[[פ"נ]] הבקשה או השאלה על דף חלק | כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת ה[[פ"נ]], הבקשה או השאלה על דף חלק, ציור פני הרבי והכנסת המכתב לאחד מספרי האגרות - קודש. על פי רוב במקום האקראי בו הוכנס הדף, טמונה ההתייחסות לבקשה או התשובה וההדרכה בעת הצורך. נהוג, לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]], כגון [[קבלה]] לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל. | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
בכללות ניתן לחלק את הדברים לשלשה חלקים: א.הכנסת [[פ"נ]], דו"חות ובשורות טובות. ב. בקשת ברכה ג. בקשת עצה. | בכללות ניתן לחלק את הדברים לשלשה חלקים: א.הכנסת [[פ"נ]], דו"חות ובשורות טובות. ב. בקשת ברכה ג. בקשת עצה. | ||
====הכנסת [[פ"נ]]==== | ====הכנסת [[פ"נ]]==== | ||
לגבי הכנסת [[פדיון נפש]] כותב [[הרבי]] | לגבי הכנסת [[פדיון נפש]] כותב [[הרבי]] שיש לצייר תמונת הנשיא ולהכניס את המכתב לספריו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ד' אגרת תתפה}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ד' אגרת תתפה}} | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
====בקשת עצה==== | ====בקשת עצה==== | ||
נוסף לכל האמור לעיל קיים מנהג להכניס לספרי האגרות קודש שאלות בעניינים כחינוך, רפואה, פרנסה ועוד. | נוסף לכל האמור לעיל קיים מנהג להכניס לספרי האגרות קודש שאלות בעניינים כחינוך, רפואה, פרנסה ועוד. | ||
כשהמקורות הבאים מהווים יסוד לכך: | |||
א. מובא ב[[שו"ע]] יורה דעה סי קע"ט. שניתן לפתוח ספר קודש, ולראות התוכן הנפתח כסימן להצלחה, המנהג מוסכם על כל נושאי כלי השו"ע, ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל. | א. מובא ב[[שו"ע]] יורה דעה סי קע"ט. שניתן לפתוח ספר קודש, ולראות התוכן הנפתח כסימן להצלחה, המנהג מוסכם על כל נושאי כלי השו"ע, ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}} | ||
אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה בהם יש לשאול רב. | אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה בהם יש לשאול רב. | ||
כמו כן, באגרת קודש מפורטת ששלח הרבי ליהודי שכתב שפתח את ספר התנ"ך ותפסו את תשומת ליבו שני פסוקים, הסביר הרבי את הנהגה זו ושנכונה היא וזו לשון קודשו: | |||
{{ציטוטון|במכתבך אתה שואל איזו משמעות עשויה להיות עבורך בשני פסוקים בספר משלי (ח, ו-ז) אשר תפסו את תשומת ליבך כאשר פתחת את התנ"ך "באקראי". אתה כמובן צודק בהנחתך שיש מסר מיוחד עבורך בקטע זה. למעשה כפי שאתה בוודאי יודע, 'תורה' בכלל פירושה 'הוראה', והיא ניתנת ככזאת לא רק לעמנו ככלל, אלא לכל יהודי בפרט. זוהי אחת הסיבות לכך שבמתן תורה, ה' פתח בכך שדיבר בעצמו בגוף שני יחיד - "אנכי ה' אלוקיך וכפי שחז"ל מספרים לנו, הנשמות של כל בני ישראל, כולל אלה של כל הדורות בעתיד, היו נוכחות במתן תורה. בוודאי כשחושבים על כך שהפסוקים הנ"ל מציגים עצמם בפניך באופן כה משמעותי ובזמן סגולה, כפי שאתה מתאר במכתבך - ברור שזה מציין מסר ברור, משום שכל דבר הוא בהשגחה פרטית. יתירה מזו, הבעל שם טוב מזכיר לנו שכל דבר שיהודי רואה או שומע מכיל מסר עבורו בעבודת השם}}{{הערה|תרגום חופשי מאגרת מכ"ד ניסן תשל"ח, נדפסה בספר מורה לדור נבוך חלק ג' עמוד 249}}. | |||
בהמשכה של האגרת מבאר הרבי באריכות מהי התשובה וההוראה הטמונה בפסוקים שנגלו לעיני השואל בעת פתיחת הספר, וכיצד עליו ליישם הוראה זו בחייו ועבודתו. | |||
ב. בשיחת הרבי משנת [[תשמ"ט]] אומר הרבי{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&cPartLetter=B&nBookId=84&refrashBookNav=Y שיחת הרבי תשמ"ט]}} שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי הרי נהי' הוא "קריינא דאיגרתא" (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה. עד כאן השיחה. | ב. בשיחת הרבי משנת [[תשמ"ט]] אומר הרבי{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&cPartLetter=B&nBookId=84&refrashBookNav=Y שיחת הרבי תשמ"ט]}} שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי הרי נהי' הוא "קריינא דאיגרתא" (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה. עד כאן השיחה. |
עריכות