כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינו האופן בו נוהגים [[חסיד|חסידים]] ו[[יהודי|יהודים]] רבים מכל שכבות הציבור [[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]] ולקבל את עצתו וברכתו בכל תחומי החיים, מאז [[ג' תמוז|הסתתרותו של הרבי מעינינו]]. לאחר כתיבת המכתב, מכניסים אותו אל אחד מכרכי [[אגרות קודש|אגרות הקודש של הרבי]], ובעמודים החופפים על המכתב נמצאת לרוב התייחסות קולעת לבעיית השואל והדרכה כיצד לנהוג.
'''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינו האופן בו נוהגים [[חסיד|חסידים]] ו[[יהודי|יהודים]] [[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]] ולקבל את עצתו וברכתו , בתקופה זו לאחר [[ג' תמוז]] בה לא רואים את [[הרבי]].
 
כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת ה[[פ"נ]] הבקשה או השאלה על דף חלק כמובן. ציור פני הרבי והכנסת המכתב לאחד מספרי האגרות- קודש. המקום האקראי בו הוכנס הדף, הוא ההתייחסות לבקשה או התשובה וההדרכה בעת הצורך. נהוג, לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]], כגון [[קבלה]] לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.


==מקור המנהג==
==מקור המנהג==
שורה 11: שורה 13:


===מקורות המנהג===
===מקורות המנהג===
====פתיחת ספר כסימן מלמעלה====
בכללות ניתן לחלק את הדברים לשלשה חלקים: א.הכנסת [[פ"נ]], דו"חות ובשורות טובות. ב. בקשת ברכה ג. בקשת עצה.
עצם העניין של פתיחת ספר כסימן להצלחה מובא כבר ב[[שו"ע]] יורה דעה סי קע"ט. ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל.
====הכנסת [[פ"נ]]====
לגבי הכנסת [[פדיון נפש]] כותב [[הרבי]] שבמידה ולא ניתן לתנם לרבי יש לצייר תמונתו ולהכניסם לספריו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ד' אגרת תתפה}}
 
דבר דומה נמצא בספר '[[לשמע אוזן]]' של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בשם [[אדמו"ר הרש"ב]]:
"כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את [[ספר התניא]] ולומר: רבי, עזרו לי!". - ומוסיף -  כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב.}}.
====בקשת ברכה====
ב'[[לשמע אוזן]] שצוטט לעיל נאמר שיש בכוחו של יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר 'רבי עזרו לי'.
====בקשת עצה====
נוסף לכל האמור לעיל קיים מנהג להכניס לספרי האגרות קודש שאלות בעניינים כחינוך, רפואה, פרנסה ועוד.
יש המביאים לכך את המקורות הבאים:
 
א. מובא ב[[שו"ע]] יורה דעה סי קע"ט. שניתן לפתוח ספר קודש, ולראות התוכן הנפתח כסימן להצלחה, המנהג מוסכם על כל נושאי כלי השו"ע, ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}
אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה בהם יש לשאול רב.
אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה בהם יש לשאול רב.
====ספר של הרבי כפניה לרבי====
בספר [[לשמע אוזן]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את [[ספר התניא]] ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא"{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב.}}.


====קריאת איגרת - כדבר שמיועד אליו====
ב. בשיחת הרבי משנת [[תשמ"ט]] אומר הרבי{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&cPartLetter=B&nBookId=84&refrashBookNav=Y שיחת הרבי תשמ"ט]}} שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי הרי נהי' הוא "קריינא דאיגרתא" (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה. עד כאן השיחה.
בשיחת הרבי משנת [[תשמ"ט]] אומר הרבי{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&cPartLetter=B&nBookId=84&refrashBookNav=Y שיחת הרבי תשמ"ט]}} שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי הרי נהי' הוא "קריינא דאיגרתא" (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה. עד כאן השיחה.
ומשיחה זו מובן שלימוד איגרת של הרבי (ובנדו"ד, כתיבה באגרות קודש), גוררת אחריה את החיוב לקיים הכתוב בה.
ומשיחה זו מובן שלימוד איגרת של הרבי (ובנדו"ד, כתיבה באגרות קודש), גוררת אחריה את החיוב לקיים הכתוב בה.


====מנהג שנתפשט====
ג. מלבד כל הנ"ל, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש{{מקור}}. ושאלת שאלות בכל התחומים הינה מנהג שנתקבל.
מלבד כל הנ"ל, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש{{מקור}}.


==אופן הכתיבה==
אמנם, ישנם המסתייגים משאלת שאלות בספרי האגרות קודש, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך. ויש לכתוב רק לצורך בקשת ברכה כדלעיל
==היחס למנהג==
[[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי]]
[[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי]]
כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון [[קבלה]] לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל.
רובו הגדול של משפיעי וחסידי חב"ד (ולאו דווקא מאלו המגדירים עצמם 'הזרם המשיחי') נוהג במנהג זה, ומשפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה'אגרות קודש'.
 
==היחס למנהג==
רובו הגדול של משפיעי וחסידי חב"ד נוהג במנהג זה, ומשפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה'אגרות קודש'.
 
יש מהמשפיעים ובראשם הרב [[זמרוני ציק]]{{מקור}} שאומרים שזוהי הדרך  לקשר אנשים לרבי בזמננו זה. ואכן מוקמים מדי שנה דוכנים לכתיבה לרבי, באירועים מרכזיים שונים, כמו [[ל"ג בעומר|הילולת רשב"י]] ב[[מירון]], והילולת ה[[בבא סאלי]] בנתיבות.
 
סיפורי ניסים רבים התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים אלו התפרסמו לראשונה בעלון השבועי החבדי [[שיחת הגאולה]] ולאחר מכן גם בשבועונים החב"דיים דוגמת [[שבועון בית משיח]] ו[[הגאולה (עלון)|הגאולה]], והן בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך דוגמת סדרת הספרים 'נפלאות עכשיו' והספר 'רועה נאמן'.


עם זאת, ישנם אחדים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים{{מקור}} כי זוהי סטיה מהדרך החב"דית המקובלת ואין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם אלא הרבי ימצא את הדרך לעשות זאת, כמענה הידוע של הרבי משנת ה'תש"י: "מכתבו מט' ניסן קבלתי. ומענה בקיצור על האמור בו ימצא בהקדמותי להקונ' שהו"ל אחרי ההסתלקות ומכתבי זה, מה שנלפענ"ד בכ"ז. - ומה שמקשה הלא א"א עתה לשאול את כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן.(תרגום: ימצא הרבי דרך לענות לו תשובה)"
יש משפיעים רבים כגון הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף יצחק ווילישאנסקי]] ועוד המעודדים תדיר את הכתיבה לרבי באגרות קודש.
[[תמימים]] ואברכים בעיקר מ[[ישיבה גדולה צפת]] מקימים מדי שנה דוכני לכתיבה לרבי, באירועים מרכזיים שונים, כמו [[ל"ג בעומר|הילולת רשב"י]] ב[[מירון]], והילולת ה[[בבא סאלי]] בנתיבות.
מאלו יצאים תדיר סיפורי ניסים אשר התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים כאלו התפרסמו לראשונה בעלון השבועי החב"די [[שיחת הגאולה]] ולאחר מכן גם בשבועונים החב"דיים דוגמת [[שבועון בית משיח]] ו[[הגאולה (עלון)|הגאולה]], והן בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך דוגמת סדרת הספרים 'נפלאות עכשיו' והספר 'רועה נאמן'.


עם זאת, ישנם אחדים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים{{מקור}} כי זוהי סטיה מהדרך החב"דית המקובלת ואין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם. זאת על פי מכתב מ[[התקופה שלאחר י' שבת התש"י]] בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]] והרבי ימצא את הדרך לענות:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכתבו מט' ניסן קבלתי. ומענה בקיצור על האמור בו ימצא בהקדמותי להקונ' שהו"ל אחרי ההסתלקות ומכתבי זה, מה שנלפענ"ד בכ"ז. - ומה שמקשה הלא א"א עתה לשאול את כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן.(תרגום: ימצא הרבי דרך לענות לו תשובה)|מקור=[[אגרות קודש]] כרך ג אגרת תקעט}}
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[פדיון נפש]]
*[[פדיון נפש]]
משתמש אלמוני

תפריט ניווט