כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
יש | ===התחלת המנהג=== | ||
בא' מגליונות [[בית משיח]]{{הערה|גליון 274 ע' 48.}} מספר הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] על התחלת התפשטות המנהג | |||
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=הייתה לי הזכות להתחיל את הנושא של קבלת תשובות באגרות קודש. הדבר היה לאחר כ"ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי, והציבור היה במבוכה גדולה. באותה תקופה קבעתי לעצמי שיעור יומי, ללמוד בכל יום 5 אגרות. כאשר התחלתי לקרוא אגרות, שמתי לב כי אני רואה תשובות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלי על סדר היום. או לפעמים, מישהו בא ושאל אותי שאלה, ואני זוכר שבאותו יום או יום קודם לכן, ראיתי את הנושא הזה באגרות. | |||
בפעמים הראשונות חשבתי שזה מקרה, ותו לא. אבל כשזה החל להיות בצורה תכופה, הבנתי כי יש בזה ענין לא-רגיל. אני זוכר שבאותה תקופה, מישהו מבני המשפחה היה צריך להתאשפז, ואז פתחתי אגרות וראיתי תשובה שהרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר. | |||
באותה תקופה שלאחר כ"ז אדר, ראיתי אנשים רבים הולכים שבורים מהעובדה שהרבי אינו עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים. או אז התחלתי לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שהרבי ימצא דרכים איך לענות, ואז סיפרתי סיפורים שונים שקרו אצלי באגרות. בעקבות זאת התפרסמו הדברים, ואנשים הגיעו אלי, שאלו וביררו אצלי, וכך התפרסם הענין ונודע לכל הציבור.|מקור=[[בית משיח]]}} | |||
===מקורות המנהג=== | |||
====פתיחת ספר כסימן מלמעלה==== | |||
עצם העניין של פתיחת ספר כסימן להצלחה מובא כבר ב[[שו"ע]] יורה דעה סי קע"ט. ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל. | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}} | ||
אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה בהם יש לשאול רב. | |||
====ספר של הרבי כפניה לרבי==== | |||
בספר [[לשמע אוזן]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את [[ספר התניא]] ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא"{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב.}}. | בספר [[לשמע אוזן]] של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מסופר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: "כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את [[ספר התניא]] ולומר: רבי, עזרו לי! כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא"{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב.}}. | ||
אמנם חשוב להדגיש שכאן עדיין לא מדובר על התייחסות לתוכן הנפתח כתשובה. | |||
====קריאת איגרת - כדבר שמיועד אליו==== | |||
בשיחת הרבי משנת [[תשמ"ט]] אומר הרבי: [[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&cPartLetter=B&nBookId=84&refrashBookNav=Y]] שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי הרי נהי' הוא "קריינא דאיגרתא" (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה. עד כאן השיחה. | |||
ומשיחה זו מובן שלימוד איגרת של הרבי (ובנדו"ד, כתיבה באגרות קודש), גוררת אחריה את החיוב לקיים הכתוב בה. | |||
====מנהג שנתפשט==== | |||
מלבד כל הנ"ל, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש. (דרוש מקור והבהרה) | |||
==אופן הכתיבה== | ==אופן הכתיבה== | ||
[[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי]] | [[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי]] | ||
כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף. את הדף מכניסים בצורה אקראית לאחד מספרי האגרות. במקום האקראי בו הוכנס הדף, רואים הפונים התייחסות לבקשתם או תשובה והדרכה בעת הצורך. נהוג, כי לפני הכתיבה לרבי מקבלים [[החלטה טובה]], כגון [[קבלה]] לעתיד להשתפר בקיום [[מצווה]] או הידור נוסף במנהגי ישראל. | |||
==היחס למנהג== | ==היחס למנהג== | ||