37,388
עריכות
ליקוטי אמרים - פרק ל"א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בטח התכוונת לזה
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (בטח התכוונת לזה) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
העצות להיפטר מ[[טמטום הלב]]{{הערה|שהובאו בשני הפרקים הקודמים: [[תניא - פרק כ"ט|פרק כ"ט]] ו[[תניא - פרק ל'|פרק ל']].}} מביאות לעצבות, והרי בתחילת [[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] הוסבר ש'''אי אפשר לנצח את היצר''' מתוך עצבות? מבאר [[אדמו"ר הזקן]], שאדרבה: דוקא ע"י ביטוש עצמו יכול האדם להגיע לשמחה אמיתית: | העצות להיפטר מ[[טמטום הלב]]{{הערה|שהובאו בשני הפרקים הקודמים: [[תניא - פרק כ"ט|פרק כ"ט]] ו[[תניא - פרק ל'|פרק ל']].}} מביאות לעצבות, והרי בתחילת [[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] הוסבר ש'''אי אפשר לנצח את היצר''' מתוך עצבות? מבאר [[אדמו"ר הזקן]], שאדרבה: דוקא ע"י ביטוש עצמו יכול האדם להגיע לשמחה אמיתית: | ||
:ראשית, מקור ה[[עצבות]] הוא אמנם בקליפות{{הערה|מאחר ומדובר בעצבות ממילי דשמיא הרי היא מהטוב שב[[קליפת נוגה]], אך גם הטוב שבנוגה הוא עדיין קליפה ולא קדושה}}, אך היא מביאה ל[[מרירות]] - ומרירות היא קדושה ממש{{הערה|ובאה מצד ה[[נפש האלוקית]].}}. | :ראשית, מקור ה[[עצבות]] הוא אמנם בקליפות{{הערה|מאחר ומדובר בעצבות ממילי דשמיא הרי היא מהטוב שב[[קליפת נוגה]], אך גם הטוב שבנוגה הוא עדיין קליפה ולא קדושה}}, אך היא מביאה ל[[מרירות]] - ומרירות היא קדושה ממש{{הערה|ובאה מצד ה[[נפש האלוקית]].}}. | ||
:שנית, ככל שתגדל מרירות האדם על הגלות נשמתו כך | :שנית, ככל שתגדל מרירות האדם על הגלות נשמתו כך '''תגדל השמחה''' על צאתה מהגלות{{הערה|תורה ומצוות מוציאים את הנשמה מהגלות.}}. | ||
:ובנוסף, תוקף הנפש הבהמית לא צריך להפריע לשמחה בעבודת ה'{{הערה|בניגוד למה שנראה לנו, וכמשל עם ישראל שיצא ממצרים למרות שעדיין היו שקועים במ"ט שערי טומאה.}}, ואדרבה: ההתבוננות שעבודת ה' מעלה לקדושה גם את הנפש הבהמית{{הערה|והיא תכלית בריאת העולם}} תוסיף עוד שמחה. | :ובנוסף, תוקף הנפש הבהמית לא צריך להפריע לשמחה בעבודת ה'{{הערה|בניגוד למה שנראה לנו, וכמשל עם ישראל שיצא ממצרים למרות שעדיין היו שקועים במ"ט שערי טומאה.}}, ואדרבה: ההתבוננות שעבודת ה' מעלה לקדושה גם את הנפש הבהמית{{הערה|והיא תכלית בריאת העולם}} תוסיף עוד שמחה. | ||