1,625
עריכות
ליקוטי אמרים - פרק כ"ט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "==צילום דפוס התניא==" ב־"") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}} | |||
}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק כ"ט''' | '''פרק כ"ט - עצות לטמטום הלב''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
מאחר ואדם עצוב לא יכול לנצח את היצר הקדים [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בשלושת הפרקים הקודמים}} עצות להפטר מעצבות. אך תיתכן בעיה רוחנית נוספת{{הערה|שאינה קשורה לשמחה. יתכן בהחלט אדם שהתעלה לדרגת בינוני, ועבודתו בשמחה רבה, ואף על פי כן הוא סובל מ"טמטום הלב".}} הנקראת '''טמטום הלב'''. | |||
טמטום הלב אמנם לא מונע אדם מלהיות בינוני{{הערה|דהיינו, אדם שלעולם לא נכשל בעבירה ולא מבטל מצווה, וכמבואר עניינו באריכות ב[[תניא - פרק י"ב]] וב[[תניא - פרק י"ג]].}}, אך היא מחלה קשה: למרות שבשכלו הוא מבין הייטב את גדולת השם - ליבו גס וההתבוננות לא "חודרת" בו{{הערה|מכיוון שהאדם נברא באופן שה"מח שליט על הלב" - כמו שבגשמיות מחשבה על תאווה מולידה מיד תאווה בפועל כך צריך להיות גם ברוחניות.}} - לא משפיעה על ליבו להתעורר באהבה ולעיתים גם אינו מצליח לקדש עצמו במותר לו. | |||
בפרק זה ובפרק הבא מביא [[אדמו"ר הזקן]] שלשה אופני התבוננות כיצד להתרפא ממחלה רוחנית זו. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 8: | שורה 20: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
בתחילת הפרק מסביר [[אדמו"ר הזקן]] את מהות המחלה הנקראת "טמטום הלב, ולאחר מכן נותן לה שתי "תרופות": | |||
:# לבטש את עצמו. | |||
:# להרעים על הסטרא אחרא בקול רעש ורוגז להשפילה. | |||
ביטוש עצמו{{הערה|אופן ההתבוננות הראשון.}} הוא בשלושה שלבים: | |||
:# יכולתו להתאוות לאיסורים (גם אם לא נכשל בפועל) מעידה, שהוא גרוע ומתועב יותר משקצים ורמשים{{הערה|ואפילו נכשל וחזר בתשובה - טמטום הלב מעיד שתשובתו לא מספיקה.}}. | |||
:: גרוע מזאת, האמור לעייל אינו בבחירתו אבל: | |||
:# יתבונן כמה מחשבות, דיבורים ומעשים היו לו '''בבחירתו''', שלא התכוון בהם לעבודת השם{{הערה|וקיבל חיותו מהיכלות הטומאה.}}. | |||
:# יתבונן שאם היה "נקי כפיים ובר לבב" היו חלומותיו של קדושה, ואילו אצלו יתכן אפילו גרוע מזה{{הערה|שלא די שלא מגלים לו בחלום רזי תורה, אלא עוד מצערים אותו.}}. | |||
והעצה השניה היא לעורר בליבו רוגז על חוצפת{{הערה|הסטרא אחרא נקרא "חצופה" כי האמת שאין בה שום ממשות כלל. מה שנראה לאדם כאילו הנפש הבהמית חזקה מאד - הוא שקר גמור.}} הסטרא אחרא המגביהה עצמה ומחשיכה לו על אור הנפש האלוקית. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[מחשבות זרות]] | *[[מחשבות זרות]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל'|פרק ל']]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ח|פרק כ"ח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל'|פרק ל']]}} | ||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||