1,616
עריכות
מ (החלפת טקסט – "==צילום דפוס התניא==" ב־"") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ז''' | '''פרק ז - לבושי הנפש הבהמית''' | ||
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
בפרק | זהו הפרק השני מתוך שלושה, המבאר את הנפש הבהמית. בפרק הקודם התבארה מהותה, וכעת מתבארים מהות לבושיה. | ||
==טקסט== | ==טקסט== | ||
שורה 9: | שורה 8: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
הנפש הבהמית לא מתנגדת לקדושה, כל עניינה הוא רק להחיות את הגוף בלבד. כל עוד הקדושה לא "מפריעה" לגוף היא לא מתנגדת לה. משום כך היא יכולה גם להתלבש בלבושים קדושים, ועל ידם לעלות בעצמה לקדושה. | |||
אך '''כל''' מחשבה דיבור ומעשה שאינם קדושה (גם אם הם '''מותרים לגמרי''') מורידים את האדם לשלוש קליפות הטמאות, ובזה גופא יש שני אופנים: | |||
א. למחשבה דיבור ומעשה '''המותרים - מועילה תשובה''' (שיוכלו לחזור ולעלות לקדושה). | |||
ב. למחשבה דיבור ומעשה '''האסורים - לא מועילה תשובה''' (להעלותם לקדושה. תשובה מועילה רק שיסלחו '''לאדם''', אך לא להעלות את דבר האיסור). | |||
בסוף הפרק מובא יוצא מן הכלל אחד (והטעם שהוא יוצא מן הכלל). | |||
עריכות