אדם קדמון: הבדלים בין גרסאות בדף

{{סדר ההשתלשלות}}'''אדם קדמון''' (ראשי תיבות: א"ק) הוא שם התואר והמעלה של העולם העומד בראשית [[סדר השתלשלות]], לאחר ה[[צמצום הראשון]]. עולם זה הוא בבחינת רצון כללי על כל ההשתלשלות, בבחינת מחשבת 'אנא אמלוך'. עולם זה הוא בבחינת ממוצע בין [[אור אין סוף]] ל[[עולם האצילות]] בפרטות, ובכללות, לעולמות [[אבי"ע]].

אדם קדמון נקרא אדם דבריאה ביחס ל[[אור אין סוף]], וכמו ש[[בריאה]] היא ביחס של [[יש מאין]] מ[[עולם האצילות]], כך התהוות אדם קדמון מ[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] היא באופן של [[יש מאין]]. ויותר מכך, התהוות של אדם הקדמון מ[[אור אין סוף]] היא על ידי [[צמצום]], מה שאין כן שהתהוות [[עולם הבריאה]] מ[[עולם האצילות]] היא על ידי [[פרסא]].

מלכות דאין סוף יורדת להיות [[עתיק יומין]] של אדם קדמון. וזהו ניצוץ בורא שמתלבש בניצוץ נברא.

א. שבדרגא זו מתאחדים שני עניינים להיות דבר אחד ממש: '''אדם''' מורה על היותו השורש הראשון ל"פרצוף" של עשר ספירות (שכללות עשר הספירות הן בציור אדם - שכל, מידות ומעשה), ו'''[[קדמון]]''' מורה על היותו קדום לכל, ומופשט מכל גדר.

ב. שהוא כדוגמאת אדם הראשון (שנקרא בזהר אדם קדמאה): כמו שאדם הראשון לא נולד מזכר ונקבה אלא נוצר ע"י הקב"ה בעצמו, כך דרגא זו. דהיינו, כל שאר האורות והכלים הן תוצאה של "לידה" מחיבור משפיע ומקבל, מה שאין כן דרגא זו, שהיא השורש הראשון לכל העניינים.

ובמיוחד [[מחשבה]] הקדומה דא"ק - הוא מבחינת [[סובב כל עלמין]], שלעומת גודל מדריגה זו, הנה אצילות ו[[עולם העשיה]] שווים לפניו, כי כוללת כולן יחד בסקירה אחת. והוא בחינת א"ק שהוא כתר הכללי דאבי"ע.

[[עיניים דאדם קדמון]] בהסתכלותן עשו כלים ל[[אורות הפה דאדם קדמון]], והוא ענין [[עולם הנקודים]], הוא [[עולם התוהו]], ולכן [[עולם התוהו]] הוא בחינת יצירה, שענינו הוא גילוי ההעלם, והיינו האורות הנמשכים מ[[אדם קדמון]] על ידי ההבלים דאח"פ (- אוזן חוטם פה). ו[[אצילות]] שהוא [[עולם התיקון]] שהוא בחינת [[אורות]] ב[[כלים]], שרשו הוא רק הארה דרך [[מצחא דאדם קדמון]].

בניגוד ל[[עולם האצילות]], שמתלבש ב[[עולם העשיה]], ונמצא ששייך לעולם הקליפות, ויש אריך דקליפא דאצילות, באדם קדמון לא שייך כלל קליפה. אצילות הוא בבחינת מציאות, אלא שהמציאות דאצילות היא בביטול לגמרי, ביטול במציאות. והיינו, שלמעלה מאצילות לא שייך לומר שהמציאות היא בביטול, כיון שאין שם מציאות כלל, אבל אצילות הוא במציאות, אלא שמיד כשנתהווה הוא מתבטל להיות בבחינת ביטול במציאות.

וזהו גם שעניין ה[[ירושה]] הוא שעולם התיקון יורש אורות דתהו, והרי האורות מרובים דתהו שייכים להשתלשלות, שלכן נאמר בהם "לפני מלך מלך לבני ישראל", היינו, שיש להם שייכות לסדר ההשתלשלות דעולם התיקון; מה שאין כן ענין המתנה הוא מבחינת אדם קדמון, שזוהי בחינה נעלית יותר שלגבה [[עולם התוהו]] ו[[עולם התיקון]] הם בהשואה.

מחצב ה[[נשמות]] הוא חיצוניות אדם קדמון, ומחצב ה[[ספירות]] הוא פנימיות אדם קדמון.

רגלי אדם קדמון הם ב[[עולם העשיה]] ממש, שתחתית העקב שלו הוא ראש העשיה. שכל הפרצופים הם דרך השתלשלות ויש הפרש במקום משכנם כמו משכן המוחין הוא בראש, והמדות הם בלב, אבל בחינת אדם קדמון שהוא למעלה מעלה מבחינת וגדר ההשתלשלות הכל שווה לפניו כחשכה כאורה. אך היינו בחיצוניות אדם קדמון תחתית העקב הוא ראש העשייה, אבל בבחינת גילוי פנימיותו והוא בבחינת גילוי יסוד דאדם קדמון אדרבה הערלה מכסה, וצריך [[מילה]] לגלות אותה.

והנה נה"י דא"ק מסתיימין בעשיה וכו'. והפרצופים דעגולים ויושר מסתיימין לפני ה[[פרסא]] שבין אצילות לבריאה אלא שנה"י דא"ק בוקע ה[[פרסא]] ומתלבשים ב[[בי"ע]] כו' כי ענין [[אדם קדמון]] הוא בחינת [[מחשבה]] אנא אמלוך שבמחה"ק ההיא היה כל תכלית סדר השתלשלות עד סוף עשייה בכדי להיות אתכפייא ואתהפכא כו'. ולכן יכולה בחינת אדם קדמון להתלבש ב[[בי"ע]] כו'. ולכן אפילו קל שבקלים ופחותי הערך יכול למסור נפשו על קידוש השם. והיינו מפני כי נה"י דא"ק מסתיימין ומתלבשים שם בסוף העשיה.

[[קטגוריה:חסידות]]