ספירת הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,514 בתים ,  27 ביוני 2019
הרחבה
(הרחבה)
שורה 47: שורה 47:


==אלו שאין להם דעת==
==אלו שאין להם דעת==
*'''נשים''': אמרו חז"ל{{הערה|שבת לג, ב. קידושין פ, ב. ישנם הגורסים "'''קלות'''" - ראה לקוטי שיחות חלק י"ז ע' 149 הערה 14.}} "נשים דעתן קלה" - דהיינו שיש להן רק את המוח החכמה והבינה, אך לא את מוח הדעת{{הערה|עץ חיים שער מח פרק ב.}}. במקומות אחרים מבואר שה[[מידות]] אצל האישה נמשכות אך ורק מספירת הבינה שהיא ב[[קו השמאל]] - קו הגבורות ([[ה' גבורות]] דאימא), ולא מספירת החכמה שהיא ב[[קו הימין]] - קו החסדים (ה' גבורות דאבא), ולכן חסר לה כח הדעת, שהוא הכח לכלול שני קוים סותרים של חסד וגבורה{{הערה|1=עץ חיים שער הכללים פרק ז. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/64d.htm אמרי בינה שער הק"ש סד, ד] ואילך.}}. זו גם הסיבה שאישה נוחה יותר להתפתות מהן ללאו ולהיפך, מפני שיש לה רק קו אחד, מבלי ההתכללות שבדעת{{הערה|אמרי בינה שם.}}.
===אישה===
:בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה - "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|כלשון חז"ל ברכות ס, א.}}: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[אתערותא דלעילא]]" תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי הדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "[[אתערותא דלתתא]]" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", כלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{הערה|1=ראה לקוטי תורה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm ויקרא ב, ב] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ב] ואילך.}}.
אמרו חז"ל{{הערה|שבת לג, ב. קידושין פ, ב. ישנם הגורסים "'''קלות'''" - ראה לקוטי שיחות חלק י"ז ע' 149 הערה 14.}} "[[אשה|נשים]] דעתן קלה" - דהיינו שהכח הדומיננטי אצלן הוא רק מוח החכמה והבינה, ולא מוח הדעת{{הערה|שם=עח|עץ חיים שער מח פרק ב.}}. במקומות אחרים מבואר שה[[מידות]] אצל האישה נמשכות רק מספירת הבינה שהיא ב[[קו השמאל]] - קו הגבורות ([[ה' גבורות]] דאימא), ולא מספירת החכמה שהיא ב[[קו הימין]] - קו החסדים (ה' גבורות דאבא), ולכן חלש אצלה כח הדעת, שהוא הכח לכלול שני קוים סותרים של חסד וגבורה{{הערה|1=עץ חיים שער הכללים פרק ז. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/64d.htm אמרי בינה שער הק"ש סד, ד] ואילך.}}. זו גם הסיבה שאישה נוחה יותר להתפתות מהן ללאו ולהיפך, מפני שיש לה רק קו אחד, מבלי ההתכללות שבדעת{{הערה|אמרי בינה שם.}}. עם זאת, אין הכוונה שלאישה אין דעת כלל, אלא רק שדעתה '''קלה''' - כלומר, בדעתה נרגשים בעיקר הגבורות ולא החסדים, ואינה מספיק חזקה כדי לכלול יחד חסד וגבורה, ולכן אינה יציבה לגמרי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/60c.htm לקוטי תורה חוקת ס, סע"ג] ואילך.}}.
*'''קטן''': לקטן אין דעת, ולכן אינו חייב במצוות ואינו בר עונשין. ההסבר לכך, כפי שרואים במוחש, שלמרות שילד יכול להיות חריף ובקיא וידען, אך אינו יכול להכיר ולהרגיש את מהותו האמיתית של הענין כראוי{{הערה|שם=התקשרות}}.
 
*'''בהמה''': בהמה אין לה דעת - כלומר, למרות שרואה ושומעת, ואף יש לה הבנה מסויימת - "כח המדמה", אינה יכולה להכיר ולהרגיש את הענין לאמיתתו.
בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה - "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|כלשון חז"ל ברכות ס, א.}}: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[אתערותא דלעילא]]" תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי הדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "[[אתערותא דלתתא]]" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", כלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{הערה|1=ראה לקוטי תורה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm ויקרא ב, ב] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ב] ואילך.}}.
:בדומה לכך, הנשמות הנמוכות יותר (של [[עולמות בי"ע]]) נקראות בשם "[[זרע בהמה]]", כי השגתן באלוקות היא רק באופן של חכמה ובינה בלי דעת, היינו מבלי הרגשה אמיתית ויציבה באלוקות. לכן זקוקות נשמות אלו ל[[משה רבינו]] שאמר{{הערה|עקב יא, טו.}} "ונתתי עשב בשדך לבהמתך", דהיינו שתפקידו להשפיע דעת באלוקות גם לנשמות שמצד עצמן נחשבות לזרע בהמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/74d.htm תורה אור משפטים עד, ד] ואילך.}}.
 
:עם זאת, ביחס לקב"ה כפי שהוא באמת, גם אותן נשמות גבוהות שיש להן דעת באלוקות, ואפילו דרגת [[דעת עליון]] (שלמעלה מדעת תחתון שבעולם האצילות) - כולם נחשבים כלפיו כבהמות ללא דעת, ועל כך אומר הפסוק{{הערה|תהלים עג, כב.}} "בהמות הייתי עמך" לשון רבים (שני הסוגים: הן מי שנחשב כבהמה כי אין לו דעת כלל, והן דעת עליון שנחשבת כבהמה רק ביחס לקב"ה){{הערה|תניא סוף פרק מו.}}.
===קטן===
ל[[קטן]] אין דעת, ולכן אינו חייב במצוות ואינו בר עונשין. ההסבר לכך, כפי שרואים במוחש, שלמרות שילד יכול להיות חריף ובקיא וידען, אך אינו יכול להכיר ולהרגיש את מהותו האמיתית של הענין כראוי{{הערה|שם=התקשרות}}.
 
===בהמה===
[[בהמה]] אין לה דעת - כלומר, למרות שרואה ושומעת, ואף יש לה הבנה מסויימת - "כח המדמה", אינה יכולה להכיר ולהרגיש את הענין לאמיתתו.
 
בדומה לכך, הנשמות הנמוכות יותר (של [[עולמות בי"ע]]) נקראות בשם "[[זרע בהמה]]", כי השגתן באלוקות היא רק באופן של חכמה ובינה בלי דעת, היינו מבלי הרגשה אמיתית ויציבה באלוקות. לכן זקוקות נשמות אלו ל[[משה רבינו]] שאמר{{הערה|עקב יא, טו.}} "ונתתי עשב בשדך לבהמתך", דהיינו שתפקידו להשפיע דעת באלוקות גם לנשמות שמצד עצמן נחשבות לזרע בהמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/74d.htm תורה אור משפטים עד, ד] ואילך.}}.
 
עם זאת, ביחס לקב"ה כפי שהוא באמת, גם אותן נשמות גבוהות שיש להן דעת באלוקות, ואפילו דרגת [[דעת עליון]] (שלמעלה מדעת תחתון שבעולם האצילות) - כולם נחשבים כלפיו כבהמות ללא דעת, ועל כך אומר הפסוק{{הערה|תהלים עג, כב.}} "בהמות הייתי עמך" לשון רבים (שני הסוגים: הן מי שנחשב כבהמה כי אין לו דעת כלל, והן דעת עליון שנחשבת כבהמה רק ביחס לקב"ה){{הערה|תניא סוף פרק מו.}}.
 
===קליפות===
נאמר בזוהר{{הערה|1=סבא דמשפטים קג, א. וראה בכל הבא להלן [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/60c.htm לקוטי תורה חוקת ס, ג] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=15942#p=341&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אור התורה ענינים ע' שלה], ובמקומות שנסמנו שם.}}: "אל אחר אסתרס ולא עביד פירין" [=הסתרס ואינו עושה פירות], כלומר, שב[[קליפות]] אין כח ההולדה. ומבואר בקבלה, שעיקר כח ההולדה הוא ממוח הדעת (כלשון הפסוק "והאדם ידע את חווה") - שכאשר ההבנה לא נשארת במוח החכמה והבינה בלבד, אלא חודרת בדעת, נולדים מכך מידות. ולכן, מכיון שהקליפות יונקות ממוח החכמה והבינה בלבד מבלי דעת - לכן אינם עושים פירות{{הערה|שם=עח}}. ומבואר, שלו היה לקליפות כח ההולדה, היו מחריבים את כל העולם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/118d.htm תורה אור מגילת אסתר בהוספות קיח, ד].}}.
 
ענין זה ניתן לראות במוחש ב[[נפש הבהמית]] שבאדם, ששרשה מהקליפות: אף שהאדם יכול להבין בשכלו עניני אלוקות הנתפסים היטב בחכמתו ובינתו, בכל זאת, אין הדברים פועלים עליו שיכיר וירגיש שהענין אכן כך, באופן שיוולדו [[אהבה]] ו[[יראה]] בלב{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31695&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים תרס"ד ע' נא] ואילך.}}.
 
יש להבחין, כי חוסר הדעת בקליפות הוא רק בנוגע לדעת '''באלקות''', אבל דעת '''בעניני העולם''' - לא חסרה להם כלל (ואדרבה, מבואר שעיקר [[חטא עץ הדעת]] הוא הדעת השלילית - "הרגשת עצמו" - שהיא השורש הנותן מקום ל[[רע]]{{הערה|1=ראה באריכות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58836&st=&pgnum=103 ספר המאמרים עזר"ת ע' פט] ואילך בהסברת שתי הקצוות - שהדעת הוא הרגשת עצמו והוא הנותן מקום לשבירה ותערובת טוב ורע, ומאידך על ידו נעשית ההבדלה בין טוב לרע.}}). וכפי שרואים במוחש שבנוגע לעצם המציאות של עניני העולם, גם לשכל של נפש הבהמית ישנה הכרה והרגשה, אך בנוגע לכח האלוקי שבעולם וענינים שלמעלה מהשכל - למרות שגם בשכל אנושי רואים ומבינים זאת, אך אין בכך הכרה והרגשה{{הערה|1=ראה באריכות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=146&hilite= ספר המאמרים עת"ר ע' קלח].}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט