אליהו כי טוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 672 בתים ,  30 באפריל 2019
←‏תולדות חיים: הרחבה, ניסוח, תיקונים
מ (תקלדה)
(←‏תולדות חיים: הרחבה, ניסוח, תיקונים)
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, שהיו חסידי פשיסחא. בשנות ילדותו עברו הוריו להתגורר ב[[עיירה]] אופולה הסמוכה ל[[לובלין]], ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של [[אגודת ישראל]], וכן עסק בהוראה.
נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, מחסידי רבי [[צדוק הכהן מלובלין]]. בילדותו עברו הוריו להתגורר ב[[עיירה]] אופולה הסמוכה ל[[לובלין]], ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של [[אגודת ישראל]], וכן עסק בהוראה.


בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה ב[[פולין]] רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ו[[נישואין|נשא]] את אחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין.
בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה ב[[פולין]] רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ו[[נישואין|נשא]] את אחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין.


תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה בירושלים (פא"י), ובהמשך כאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פורשי אגודת ישראל" (פאג"י). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים.
תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י) בירושלים, וכאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פאג"י" (ראשי תיבות של: פועלי אגודת ישראל; ויש גורסים: פורשי אגודת ישראל). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים.


בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרשמי.
בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרשמי.
שורה 13: שורה 13:
בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.
בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.


בשנת [[תשי"א]] החליט להצטרף לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת, אך בעקבות הכשלון בבחירות ועקירתם מישראל של חבריו להנהגת התנועה [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], התאכזב מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.
ב[[בחירות]] הראשונות הוצב במקום השלישי בחזית הדתית מטעם אגודת ישראל, אך בעקבות איומי הרב [[יצחק מאיר לוין]] שבאם הרב כי טוב יכנס הוא יפרוש מהכנסת - מפלגת פאג"י הוצאה שלא מרצונה מהחזית ורצה בנפרד כשהרב כי טוב עומד בראשה, ולא עברה את אחוז החסימה.
 
בשנת [[תשי"א]] הצטרפה תנועת פאג"י לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת והרב כי טוב נבחר לעמוד בראשה; גם בפעם זו המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, ובעקבות הכשלון בבחירות ועקירת חבריו להנהגת התנועה, [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], מארץ ישראל - פרש בשנת [[תשי"ד]] מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.


נפטר ב[[מוצאי שבת]] ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]] בגיל 64, ונטמן כמנהג [[ירושלים]] עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב.
נפטר ב[[מוצאי שבת]] ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]] בגיל 64, ונטמן כמנהג [[ירושלים]] עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב.
1,461

עריכות

תפריט ניווט