165
עריכות
אברהם צבי סגל לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בצעירותו: תיקנתי
(←נישואים: תיקנתי) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←בצעירותו: תיקנתי) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהינו מצאצאי משפחת בעל הנודע ביהודה, חסידם של אדמו"רי רוזין ושוחט בעיר מגורו - רימונוב שבפולין. | נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהינו מצאצאי משפחת בעל הנודע ביהודה, חסידם של אדמו"רי רוזין ושוחט בעיר מגורו - רימונוב שבפולין. | ||
בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים | בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסק, אך ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי"ג אגרת ד' תשס"ב). תיעוד מהגעתו לישיבה מצוי בדיווח מח"י תמוז של ה[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים]] בווילנא לאדמו"ר הריי"ץ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים". | ||
לנדא הפך למנהל איגוד תלמידי הישיבות מזרע החסידים, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. מתוקף תפקידו היה מדווח מזמן לזמן לאדמור הריי"ץ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"ץ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה". | לנדא הפך למנהל איגוד תלמידי הישיבות מזרע החסידים, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. מתוקף תפקידו היה מדווח מזמן לזמן לאדמור הריי"ץ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"ץ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה". | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשנת תש"ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו כשכמעט כל בני משפחתו נהרגו במלחמה. אדמו"ר הריי"ץ שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. | בשנת תש"ו הגיע הת' אברהם צבי לארצות הברית בגפו כשכמעט כל בני משפחתו נהרגו במלחמה. אדמו"ר הריי"ץ שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. | ||
באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב מרדכי אברהם ישעיה גרונר. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש"ז הלך הוא וחברו יצחק דוד גרונר, ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של אדמו"ר הריי"צ. | באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב מרדכי אברהם ישעיה גרונר. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש"ז הלך הוא וחברו יצחק דוד גרונר, ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של אדמו"ר הריי"צ. | ||
===נישואים=== | ===נישואים=== | ||
ביום הבהיר כ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך. | ביום הבהיר כ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך. | ||