אברהם דונין: הבדלים בין גרסאות בדף

אביו ר' תנחום למד בבחרותו בישיבה ליטאית, והחינוך בבית היה באווירה ליטאית, ולאחר שסיים את לימודיו בתלמוד-תורה ליטאי מפורסם בחיפה, עבר (בשנת [[תשי"ד]]) ללמוד בישיבה הקטנה "עטרת ישראל", ולאחר מכן בישיבה הגדולה הליטאית הנחשבת בבני-ברק, ישיבת פונביז'. באותה התקופה התיידד עם הרב [[אליהו לנדא]] והחל להתקרב מעט לחסידות חב"ד.

מה שפעל בו את השינוי הפנימי היה מופת אישי גלוי של [[הרבי]] שזכה לחוות בקשר לסיבוך בהריון של אחותו הגדולה. הקשר שלו עם [[חסידות חב"ד]] התחזק כאשר לאחר אחד משיעורי המוסר בהם השתתף יחד עם ידידו אלי לנדא, תבע ממנו חברו הצעיר להשקיע יותר בלימוד החסידות, וסיפר לו על שיעור [[תניא]] מחתרתי המיועד לתלמידי הישיבה הליטאית.  

נפשו של אברהם נמשכה אל לימוד החסידות, וחברו הציע לו ללמוד שיעור נוסף ב[[חסידות]] יחד עם אביו (בנוסף לשיעור עם הרב זלמנוב), רבה של [[בני ברק]], הרב [[יעקב לנדא]]. במקביל לשיעורים השבועיים, השתתפו תלמידי השיעור מפעם לפעם ב[[התוועדות|התוועדויות]] עונתיות שהתקיימו מפעם לפעםעם ר' [[פולע כהן|רפאל (פולע) כהן]], והדברים שאמר ב[[התוועדות]] השאירו עליו רושם בל ימחה.

לאחר שכבר נכנס עמוק בעולמה של החסידות, כתב מכתב לרבי בו הודיע שהוא מגזע חסידי חב"ד ועל לימודי החסידות שלו, וביקש את ברכתו. הרבי עודד אותו בדרכו החדשה בה צעד, והורה לו ליצור קשר עם רבני חב"ד.

חודשים ספורים עברו, ואברהם הצעיר עבר ללמוד [[תומכי תמימים לוד|בישיבה בלוד]]. בתחילה נרתע מהמצב הגשמי הקשה ששרר במקום, אך לאחר שכתב לרבי וקיבל את ברכתו ועידודו, עבר ללמוד במקום באופן קבוע.

לכשסיים את חוק לימודיו בישיבה, רצתה הנהלת הישיבה לצרף אותו לצוות המגידי שיעורים בישיבה בשל כשרונותיו הברוכים, אך הוא שאל את הרבי, והרבי הורה לו להתעסק דוקא במשרה הקשורה עם בתי הספר של '[[רשת אוהלי יוסף יצחק]]'.

בערב חג הפסח [[תש"כ]] נסע לראשונה אל הרבי יחד עם חברו לספסל הלימודים ר' [[אברהם יצחק ששונקין]]{{הערה|1=לימים התחתן הרב דונין עם מרת רחל ששונקין, בת דודתו של אברמ'ל, והם הפכו לבני משפחה.}}, לרבי חרף כל הקשיים שעמדו בדרכם, ולמרות ההוצאה הכספים הגדולה שהיתה כרוכה בנסיעה באותם ימים. מי שלקח ערבות על חזרתם על מנת שיקבלו אישור יציאה מהצבא, היה מר יונה כסה, יליד העיר [[יקטרינוסלב]] שהיה ידיד אישי של משפחת הרבי, וכיהן באותה תקופה כמזכיר מרכז מפלגת מפא"י.  

בפעם הראשונה נכנס ל[[יחידות]] בסמיכות לל"ג בעומר, ובפעם השניה - לקראת יום הולדתו, בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"א]]. במהלך ה[[יחידות]] הגיש לרבי את הפתק, בו היה כתוב כי יום הולדתו חל ב-ו' בחשוון. הרבי לקח את הפתק לידיו, וכשהגיע לתאריך יום ההולדת קרא בקול: "ו', ז'" ומהתייחסות זו של הרבי הבין בצורה ברורה שחלה טעות בחישוב תאריך יום-ההולדת שלו, דבר שקיבל את אישור אימו לאחר שחזר לארץ.

בדרכם חזור, נסעו באניה, והרבי הטיל על כל אחד מהשלושה לשהות בחניית הביניים במדינה אחרת ולהפיץ בה חסידות. הרב [[דב טייכמן]] עצר באיטליה, הרב [[אברהם ששונקין]] באנגליה, והרב דונין ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]].