ארבע מאות עלמין דכיסופין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''' הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]], [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות. | '''ארבע מאה עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים צחצחות הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]], [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות. | ||
==בזוהר הקדוש== | ==בזוהר הקדוש== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==ביאור מהות עולם זה== | ==ביאור מהות עולם זה== | ||
עניינם הוא אור הכתר שהוא תענוג העליון. כעת נמשך ומתגלה ממנו הארה בלבד וגם זה רק בעולמות העליונים – בגן עדן העליון והתחתון, אך לעתיד לבוא יתגלה הוא עצמו - ובעולם הזה. | |||
במקורו גדול תענוג זה גדול לאין שיעור מכוחן של הנשמות, וכדי שיוכלו ליהנות ממנו (אפילו בגן עדן) הוא חייב להתצמצם. | |||
בתענוג זה שני אופנים: תענוג הנמשך על ידי לימוד התורה (ומתגלה בגן עדן העליון - עולם הבריאה), ותענוג הנמשך על ידי גמילות חסדים (וכן קיום שאר המצוות, שמתגלה בעדן התחתון - עולמות יצירה ועשיה). | |||
שני סוגי התענוג אינם מתצמצמים באותו אופן: התענוג שבמידות העליונות (אריך אנפין, שורש המצוות) מתצמצם על ידי הגולגלתא, והחכמה העליונה (מוחא סתימאה) מתצמצמת על ידי השערות היוצאות מהגולגולת. | |||
אכן, לעתיד לבוא יתגלה – ולא בגן עדן בלבד אלא בעולם הזה – עצם תענוג הכתר. וגילוי זה לא יהיה על ידי צמצום אלא כפי שהוא במקורו בחיוורתא (לבנונית הגולגולת הנראית ברווחים שבין השערות) ובחד ארחא דבפלגותא דשערי (השביל הלבן שמתגלה כשמסדרים את השערות לימין ולשמאל), והוא טל שעתיד להחיות בו את המתים. | |||
במדרש רמוז עניין זה במאמר שלושה כתרים... אחד שם בראשו ושנים בראש בניו: הכתר שבראשו הוא עניין הקרבנות (תפילה, העלאה ממטה למעלה) ושני הכתרים שבראש בניו הם עתיק ואריך שמתגלים לבניו על ידי תורה וגמ"ח. | |||
==מספרם== | |||
מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר ([[אריך אנפין]]), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר ([[גולגלתא]]): | |||
• כ' רומז לדרגת הכתר, שתי בחינות שבכתר (עתיק ואריך) הם שני כפי"ן, וכשהם כלולים מעשר הרי ארבע מאות. | |||
• בשם ע"ב (ש"מקומו" חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד' יודי"ן (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות. | |||
• עולמות אלו נמשכים מי"ג תיקוני דיקנא וכ"ז אותיות התורה (כ"ז ועוד י"ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות. | |||
==שמם== | |||
עלמין דכסופין: עולמות אלו נקראים "כסופין" משום שכסף רומז לאהבת ה', לכוסף ותשוקה עצומה להתאחד עם ה'. | |||
מקורות: | |||
תניא אגה"ק כט אשת חיל | |||
אוה"ת שמות ח סוף פרשת משפטים. | |||
אוה"ת בראשית א קטו ב ואילך | |||
===בספרי אדמו"ר הזקן=== | ===בספרי אדמו"ר הזקן=== | ||
ב[[אגרת הקודש - פרק כ"ט]] מבאר אדמו"ר הזקן מהותו של עולם זה, לאחר הקדמה בה הוא מבאר את העולם שנקרא [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], מבאר את מהותו של עולם זה שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון. | ב[[אגרת הקודש - פרק כ"ט]] מבאר אדמו"ר הזקן מהותו של עולם זה, לאחר הקדמה בה הוא מבאר את העולם שנקרא [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], מבאר את מהותו של עולם זה שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון. | ||