ועד סעודת שלמה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''לשכת עושי חביתין''' או ‘הלשכה' - כפי שמכנים אותה בפשטות המוני החסידים הבאים ל-‏[[770]] - היא חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט) והיא ללא ספק אחד הנדבכים החשובים של 770.

 

מאות אלפי איש נהנו עד היום משירותו הנאמן והמסור של "ועד סעודת שלמה" ב-‏770, אם במאכל ומשתה. ובכלל, קשה לדמיין כיום את 770 מבלי שירותה הנאמן והמסור של "לשכת עושי חביתין" כפי שרבים כינוה בחיבה על שם הלשכה שהיתה בבית המקדש.  

==סיפור הקמתה של 'הלשכה'==

לפני שנים לא היו ב-‏770 כל האמצעים לרווחת באי המקום. מלבד מספר ברזי מים, לא היה כלום. באחת ההתוועדויות [[הרבי]] אף דיבר על כך בחריפות, ובין הדברים אמר שאפילו מי שרוצה לשתות רק [[מים]] - אין לו כוס והוא נאלץ לשתותם מספל.  

בעקבות זאת, כדי לתקן את העניין, קנו הגבאים מכונה קטנה של תה שאפשר היה לקבל ממנה תה החל מהשעה תשע בבוקר. מובן שאין הקומץ משביע את הארי, ובפרט בימי [[תשרי]] שהמו באלפי חסידים שנתקבצו מכל רחבי העולם.  

ב[[מוצאי שבת]] כ"ף [[מנחם אב]] [[תשמ"ו]] קרה אסון בשכונה, כאשר יהודי צרפתי וערירי שעבד בעבודות מזדמנות הסתובב ב-‏770, ועקב טבעו המופנם והשקט לא ניגש לבקש עזרה מאיש ונמצא ללא רוח חיים{{הערה|באותו [[מוצאי שבת]] נצפה ב-‏770 בשעה שתים בלילה ושעה לאחר מכן, בשלוש לפנות בוקר, נמצאה גופתו ברחוב אולבני פינת מונטגומרי. התברר כי מישהו רצח אותו! עד היום לא יודעים מי עשה זאת ועל רקע מה.}}.

ב[[מוצאי שבת]] שלאחר האסון הזה, ארגן "[[מימוש]]" את אחת מהתוועדויותיו הרגילות. בין השאר ביקשו מה[[מרא דאתרא]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]], לשאת דברים.  

כיוון שזכר האסון היה עדיין טרי וכואב, זה היה הנושא המרכזי בדבריו של הרב. הוא הזכיר את הכתוב באותה פרשה על הרוג שנמצא בדרך ולא ידוע מי רצחו, ועל כך אומר [[רש"י]] "ידינו לא שפכו את הדם הזה - לא הנחנוהו בלא לוויה". הרב מארלו אמר, שכדי לעשות תיקון לעניין הזה, כדאי שיתחילו לחלק בכל שבת אוכל ב-‏770 - "הייסע בעבלרך", כפי [[שכינה]] זאת.  

לאחר שהמרא דאתרא סיים את דבריו, ביקש המנחה מכל מי שביכולתו לקחת את הענין על עצמו, שייגש אליו.  

לקראת סיום ה[[התוועדות]] ניגש ר' יהודה בלסופסקי אל המנחה ואמר לו כי אם מישהו ייקח זאת על עצמו, הוא מוכן לסייע בכך. כשר' יהודה עמד לצאת מ-‏770 הוא עוד הספיק לשמוע את הכרזת הגבאי כי מי שמעונין לעזור בעניין, יפנה לר' יהודה בלסופסקי.  

אם לא די בכך, הרי כשהגיע למחרת ל-‏770, גילה כי זריזים ממנו כבר קבעו עבורו את העובדות, ומישהו תלה מודעה שר' יהודה מקים ארגון שיחלק אוכל. אותו אלמוני אף בחר את השם "ועד סעודת שלמה" על שמו של הקדוש הנרצח - ר' שלמה פישמן.  

כך אולץ ר' יהודה לקחת על עצמו את ניהול הלשכה, וזמן קצר לאחר מכן כתב על כך לרבי.

סיר הטשולנט הראשון הוכן לקראת שבת פרשת כי תצא תשמ"ו. כהכנה ראשונה ניגש ר' יהודה לחנות וקנה את הסיר הגדול ביותר שהיה ברשותם. ביום חמישי אחר הצהריים הכין טשולנט בביתו, ולקראת שבת העביר את הסיר ל-‏770, שם הניחו על פלטה ששמרה על חום הסיר עד שעת ה[[התוועדות]] של הרבי. בעת ה[[התוועדות]] חילק ר' יהודה מנות טשולנט למתפללים. זו לא היתה כמות שהספיקה לכולם, אבל היה בזה רק כדי לקיים את הענין.  

 

 

במוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"ז]] עבר ר' יהודה ב'[[כוס של ברכה]]'. הרבי מילא את כוסו ועשה תנועה בידו הקדושה. הוא הוסיף ונתן לר' יהודה בקבוק [[משקה]] ובירך ‘שיהיה בהצלחה רבה'.

 

ר' יהודה לא הבין ועבר מלפני הקודש משתומם: מדוע נתן לו הרבי את בקבוק המשקה? מה אירע לאחרונה? רק לאחר מכן קלט כי זוהי בעצם תשובתו הק' של הרבי בנוגע למכתבו אודות ‘ועד סעודת שלמה' שהקים.  

עד לשנים האחרונות, אוחסנו כלי הלשכה בכל מיני פינות ב-‏770 מבלי שיהיה לזה מקום מסודר. לאחר שבנו והרחיבו את הכניסה החדשה ל-‏770 - הרחיבו ופתחו גם מתחת לעזרת נשים איסטערן פארקווי - ואז שיכנו את הלשכה בחדר מיוחד - שם הוא מקומה הנוכחי עד היום הזה.

==דו"ח לרבי==