ויכוח מינסק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 607 בתים ,  23 במאי 2018
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:רשימת ויכוח מינסק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|"רשימת ויכוח הגדול במינסק" - קובץ במכיל את תיאור הויכוח מתוך רשימות זיכרונותיו של [[הרבי הריי"צ]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשס"ט]]]]
'''הויכוח הגדול במינסק''' היה הויכוח המרכזי שערך [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ג]] ב[[עיירה]] [[מינסק]], מול גדולי ה[[מתנגדים]] ל[[תורת החסידות]] בתור נציגם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]]. בויכוח זה ניצח [[אדמו"ר הזקן]] את המתנגדים והשיב להם תשובות מוחצות לכל מה ששאלו אותו.
'''הויכוח הגדול במינסק''' היה הויכוח המרכזי שערך [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ג]] ב[[עיירה]] [[מינסק]], מול גדולי ה[[מתנגדים]] ל[[תורת החסידות]] בתור נציגם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]]. בויכוח זה ניצח [[אדמו"ר הזקן]] את המתנגדים והשיב להם תשובות מוחצות לכל מה ששאלו אותו.


שורה 4: שורה 5:


==הרקע לויכוח==
==הרקע לויכוח==
בשנת [[תקל"ו]] נסע רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] מ[[רוסיה]] לארץ הקודש, ועל פי החלטת תלמידי המגיד ממעזריטש, מונה [[אדמו"ר הזקן]] למסדר הכללי של תנועת החסידות בכל רחבי המדינה.
בשנת [[תקל"ו]] [[עליית החסידים|עלה]] רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] מ[[רוסיה]] לארץ הקודש, ועל פי החלטת תלמידי המגיד ממעזריטש, מונה [[אדמו"ר הזקן]] למסדר הכללי של תנועת החסידות בכל רחבי המדינה}}{{הערה|1=[[בית רבי]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=31 פרק ו'] וכן ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=40&hilite= פרק ח']}}.


המינוי מלכתחילה היה למשך חמש שנים, ולקראת סיומם כאשר גברו ההצקות והרדיפות מצד ה[[מתנגדים]], החליט [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם אחיו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] והרב [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]] לערוך ויכוח כללי עם ראשי המתנגדים, בו יוכיחו להם את אמיתתה של תנועת החסידות.
המינוי מלכתחילה היה למשך חמש שנים, ולקראת סיומם כאשר גברו ההצקות והרדיפות מצד ה[[מתנגדים]], החליט [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם אחיו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] והרב [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]] לערוך ויכוח כללי עם ראשי המתנגדים, בו יוכיחו להם את אמיתותה של תנועת החסידות.


לצורך כך נשלחו בחשאי מטעם [[אדמו"ר הזקן]] כ-16 אברכים חסידי חב"ד מ[[שוונציאן]] ו[[סמיליאן]] שהתחזו למגידים ומוכיחים, שעברו מ[[עיירה]] ל[[עיירה]] ועוררו את הקהילות על ההכרח בקיום ויכוח עם החסידים, ובעקבות התעמולה החלו נציגי הקהילות לשלוח מכתבים אל מרכזי המתנגדים ב[[ווילנא]] ו[[שקלוב]] ודרשו מהם לערוך ויכוח עם החסידים.
בכדי להכשיר את הקרקע לכך,  נשלחו בחשאי מטעם [[אדמו"ר הזקן]] כ-16 אברכים חסידי חב"ד מהערים [[שוונציאן]] ו[[סמיליאן]] שהתחזו ל[[מגיד מישרים|מגידים]], שעברו מעיירה לעיירה ועוררו את הקהילות על ההכרח בקיום ויכוח עם החסידים. בעקבות התעמולה החלו נציגי הקהילות לשלוח מכתבים אל מרכזי ההתנגדות ב[[ווילנא]] ו[[שקלוב]] ודרשו מהם לערוך ויכוח עם החסידים.


כאשר הגיעו המכתבים אל מרכזי המתנגדים התפתח ויכוח בין מרכז המתנגדים בשקלוב לבין המרכז בוילנא, כאשר בשקלוב התנגדו לעריכת ויכוח מול ראשי החסידים, ואילו בוילנא תמכו בעריכתו. שתי הצדדים הביאו את הספק בפני [[הגר"א מוילנא]] שפסק שאין לדרוש מהחסידים לערוך ויכוח, אך אם החסידים יבואו מצידם בבקשה לערוך ויכוח - על פי דין תורה יש להיענות לבקשתם ולערוך עמם ויכוח.
כאשר הגיעו המכתבים אל מרכזי המתנגדים התפתח ויכוח בין מרכז המתנגדים בשקלוב לבין המרכז בוילנא, כאשר בשקלוב התנגדו לעריכת הויכוח, ואילו בוילנא תמכו בעריכתו. שתי הצדדים הביאו את הספק בפני [[הגר"א מוילנא]] שפסק שאין לדרוש מהחסידים לערוך ויכוח, אך אם החסידים יבואו מצידם בבקשה לערוך ויכוח - על פי דין תורה יש להיענות לבקשתם ולערוך עמם ויכוח.


כאשר הגיע מידע זה לאדמו"ר הזקן, הוא שלח להודיע במרכזי המתנגדים כי ב[[חודש אב]] יגיע למינסק ויתעכב שם כשלושה שבועות וכל מי שיש לו טענות ושאלות על תנועת החסידות ודרכיה, יוכל לשאול אותו. בעקבות כך הורה [[הגאון מוילנא]] לשומעי לקחו שיסעו אף הם למינסק לערוך ויכוח עם אדמו"ר הזקן.
כששמע על כך לאדמו"ר הזקן, שלח להודיע במרכזי המתנגדים כי ב[[חודש אב]] יגיע למינסק ויתעכב שם כשלושה שבועות וכל מי שיש לו טענות ושאלות על תנועת החסידות ודרכיה, יוכל לשאול אותו. בעקבות כך הורה [[הגאון מוילנא]] לשומעי לקחו שיסעו אף הם למינסק לערוך ויכוח עם אדמו"ר הזקן.


==הויכוח הגדול==
==הויכוח==
ב[[חודש תמוז]] נסע [[אדמו"ר הזקן]] כמידי שנה לאסיפת 'החבריא' תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שנערכה בוואהלין, ובחזרתו משם עצר ב[[מינסק]] והתעכב שם במשך שלוש שבועות.
ב[[חודש תמוז]] נסע [[אדמו"ר הזקן]] כמידי שנה לאסיפת 'החבריא' תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שנערכה בוואהלין, ובחזרתו משם עצר ב[[מינסק]] והתעכב שם במשך שלוש שבועות.


שורה 39: שורה 40:
בהמשך, נענה [[אדמו"ר הזקן]] לשמוע את טענותיהם העיקריות של המתנגדים לתנועת החסידות והשיב עליהם בטוב טעם (ראו להלן [[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)#טענות המתנגדים ותשובת אדמו"ר הזקן|טענות המתנגדים ותשובת אדמו"ר הזקן]]).
בהמשך, נענה [[אדמו"ר הזקן]] לשמוע את טענותיהם העיקריות של המתנגדים לתנועת החסידות והשיב עליהם בטוב טעם (ראו להלן [[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)#טענות המתנגדים ותשובת אדמו"ר הזקן|טענות המתנגדים ותשובת אדמו"ר הזקן]]).


==תוצאות הויכוח==
כאשר עזב [[אדמו"ר הזקן]] את מינסק בחזרה לביתו בליאזנא, הצטרפו אליו ארבע מאות אברכים גאונים מטובי בעלי הכשרונות של המתנגדים, והפכו לחסידיו{{הערה|על פי ספר השיחות תש"ב עמוד 48. מאמר 'אבות החסידות' בקובץ '[[התמים (ורשה)|התמים]]' חוברת ה' עמוד לו. ואילו ברשימת היומן כ' [[אייר]] תרנ"ו מופיע שהיה זה רק שישה מנינים (60 אברכים).}}.


בעקבות מאורע זה התפשטה מאוד תנועת החסידות כיון שרבים מגדולי הגאונים נוכחו לדעת את צדקת דרכה של תנועת החסידות, ובנוסף רבים מהאברכים שהתקרבו ל[[אדמו"ר הזקן]] החלו גם הם לעסוק בהפצת תורת החסידות.
לעומת זאת, פעל הויכוח לחידוש החרם מצד הזרם הקיצוני בין המתנגדים, והיה הסיבה העיקרית לחידושו בשנת תקמ"ד.


==טענות המתנגדים ותשובת אדמו"ר הזקן==
==טענות המתנגדים ותשובת אדמו"ר הזקן==
שורה 62: שורה 58:


ו[[אדמו"ר הזקן]] סיים שזוהי שיטתו של [[הבעל שם טוב]] בתורת החסידות, שגם לתלמידי חכמים שבדור יש מה ללמוד מהיהודים הפשוטים ועמי הארץ, בענין זה של ההתקשרות לאלוקות. ואדרבה, כאשר יהודי עם-הארץ לא עוסק בהתקשרות לאלוקות, לא ניתן לבוא אליו בטענות, ואילו כאשר תלמיד חכם שלא עוסק בזה - הוא פושע בנשמתו, ועל כן צריך הוא לעשות תשובה ולהתקשר לאלוקות.
ו[[אדמו"ר הזקן]] סיים שזוהי שיטתו של [[הבעל שם טוב]] בתורת החסידות, שגם לתלמידי חכמים שבדור יש מה ללמוד מהיהודים הפשוטים ועמי הארץ, בענין זה של ההתקשרות לאלוקות. ואדרבה, כאשר יהודי עם-הארץ לא עוסק בהתקשרות לאלוקות, לא ניתן לבוא אליו בטענות, ואילו כאשר תלמיד חכם שלא עוסק בזה - הוא פושע בנשמתו, ועל כן צריך הוא לעשות תשובה ולהתקשר לאלוקות.
==תוצאות הויכוח==
כאשר עזב [[אדמו"ר הזקן]] את מינסק בחזרה לביתו בליאזנא, הצטרפו אליו ארבע מאות אברכים גאונים מטובי בעלי הכשרונות של המתנגדים, והפכו לחסידיו{{הערה|על פי [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תש"ב]] עמוד 48. מאמר 'אבות החסידות' בקובץ '[[התמים (ורשה)|התמים]]' חוברת ה' עמוד לו. ואילו ב[[רשימת היומן]] מיום [[כ' אייר]] [[תרנ"ו]] מופיע שהיה זה רק שישה מנינים (60 אברכים).}}.
בעקבות מאורע זה התפשטה מאוד תנועת החסידות כיון שרבים מגדולי הגאונים נוכחו לדעת את צדקת דרכה של תנועת החסידות, ובנוסף רבים מהאברכים שהתקרבו ל[[אדמו"ר הזקן]] החלו גם הם לעסוק בהפצת תורת החסידות.
לעומת זאת, פעל הויכוח לחידוש החרם מצד הזרם הקיצוני בין המתנגדים, והיה הסיבה העיקרית לחידושו בשנת תקמ"ד.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 67: שורה 70:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.lahak.org/mehurayatz/minsk.pdf רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] - ויכוח הגדול במינסק תקמ"ג]''', הוצאת [[קה"ת]], ניו יורק תשס"ט
*'''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?160597 רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] - ויכוח הגדול במינסק תקמ"ג]''', הוצאת [[קה"ת]], ניו יורק תשס"ט, באתר [[אוצר החכמה]]
*'''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?161297 הוויכוח במינסק]''' בהוצאת [[חזק]], באתר [[אוצר החכמה]]
*'''[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?161297 הוויכוח במינסק]''' בהוצאת [[חזק]], באתר [[אוצר החכמה]]


תפריט ניווט