ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
את חצרו ב[[עיירה]] ווילעדניק פתח עוד בחיי רבו, רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] ואף היה נוסע אליו יחד עם חסידיו. שמו התפרסם בכל האזור כבעל מופת וצדיק גדול, אך יחד עם זאת היה ידוע בהנהגותיו המשונות, ואף סגולותיו אשר היה נותן היו משונים, כגון בישול זרדי מטאטא עבור חשוכי בנים, שתיית [[מים]] הנוטפים מפי הסוסים בעת שתייתם, שפיכת ספל [[מים]] על אישה, לזרעא חי וקיימא וכו'{{הערה|מובא בהקדמה לספרו שארית ישראל, הוצאה חדשה}}. | את חצרו ב[[עיירה]] ווילעדניק פתח עוד בחיי רבו, רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] ואף היה נוסע אליו יחד עם חסידיו. שמו התפרסם בכל האזור כבעל מופת וצדיק גדול, אך יחד עם זאת היה ידוע בהנהגותיו המשונות, ואף סגולותיו אשר היה נותן היו משונים, כגון בישול זרדי מטאטא עבור חשוכי בנים, שתיית [[מים]] הנוטפים מפי הסוסים בעת שתייתם, שפיכת ספל [[מים]] על אישה, לזרעא חי וקיימא וכו'{{הערה|מובא בהקדמה לספרו שארית ישראל, הוצאה חדשה}}. | ||
==עם | ==עם ליובאוויטש== | ||
קשר מיוחד היה בין חסידי חב"ד לבין האדמו"ר, הרבי ה[[צמח צדק]] כיבדו מאד, ואף שלח אליו פעם עגונה, בכדי שיגלה לה על פי [[רוח הקודש]] היכן נמצא בעלה, כמו כן פעם התבטאו בפניו של הצמח צדק, על הרבי מווליעדניק, שהוא אינו למדן אך בכל זאת בעל רוח הקודש, ומיד מחה הרבי ואמר, לא! לא! הוא גאון{{הערה|ליקוטי רשימות ומעשיות אות מה}}. | קשר מיוחד היה בין חסידי חב"ד לבין האדמו"ר, הרבי ה[[צמח צדק]] כיבדו מאד, ואף שלח אליו פעם עגונה, בכדי שיגלה לה על פי [[רוח הקודש]] היכן נמצא בעלה, כמו כן פעם התבטאו בפניו של הצמח צדק, על הרבי מווליעדניק, שהוא אינו למדן אך בכל זאת בעל רוח הקודש, ומיד מחה הרבי ואמר, לא! לא! הוא גאון{{הערה|ליקוטי רשימות ומעשיות אות מה}}. | ||
שורה 25: | שורה 25: | ||
אמרותיו ודרושיו היו נשגבים, בסגנון חסידות פולין, מסופר שפעם בעת נוכחות כמה חסידי חב"ד בזמן אמירת חסידות שלו, ישבו וכתבו את דבריו, וכשראה זאת, גער בהם שיפסיקו, ואמר שאפילו ה[[מלאכים]] העליונים אינם תופסים את דבריו, ואפילו הוא בעצמו אינו יודע מה ידבר רגע לפני. לפועל נכתבו הדברים ונסדרו והודפסו לראשונה בלבוב בשנת [[תרכ"ה]]. | אמרותיו ודרושיו היו נשגבים, בסגנון חסידות פולין, מסופר שפעם בעת נוכחות כמה חסידי חב"ד בזמן אמירת חסידות שלו, ישבו וכתבו את דבריו, וכשראה זאת, גער בהם שיפסיקו, ואמר שאפילו ה[[מלאכים]] העליונים אינם תופסים את דבריו, ואפילו הוא בעצמו אינו יודע מה ידבר רגע לפני. לפועל נכתבו הדברים ונסדרו והודפסו לראשונה בלבוב בשנת [[תרכ"ה]]. | ||
בשנת [[תרכ"ח]] נדפס הספר שנית ב[[ז'יטאמיר]], "עם הוספות והנהגות ואזהרות מהרב המחבר", שהם כ"א סעיפים של "הנהגות ואזהרות". אך עם השמטות למכביר. ועל-פי מהדורה משובשת זו, נדפס הספר שוב | בשנת [[תרכ"ח]] נדפס הספר שנית ב[[ז'יטאמיר]], "עם הוספות והנהגות ואזהרות מהרב המחבר", שהם כ"א סעיפים של "הנהגות ואזהרות". אך עם השמטות למכביר. ועל-פי מהדורה משובשת זו, נדפס הספר שוב ב[[קעניגסבערג]] [[תרל"ז]], בהוצאה שלישית. | ||
בשנת [[תשכ"ז]] נדפס הספר מחדש במהדורה מהודרת ובסידור אותיות חדש (ע"י הרה"ח ר' ישראל אונגאר שי', ובהשתדלותו של הרה"ק ר' יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל), ומאז זכה הספר לריבוי מהדורות. | בשנת [[תשכ"ז]] נדפס הספר מחדש במהדורה מהודרת ובסידור אותיות חדש (ע"י הרה"ח ר' ישראל אונגאר שי', ובהשתדלותו של הרה"ק ר' יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל), ומאז זכה הספר לריבוי מהדורות. | ||
בשנת תשמ"ה נדפס הספר מחדש ע"י הרה"ח ר' יחיאל אבערלאנדער שי', עם מכתב מהאדמו"ר רי"י מפאפא שליט"א ובצירוף "מבוא" קצר, מראי-מקומות ומפתח הצדיקים המובאים בספר מהרה"ח ר' [[גדליה אבערלאנדער]] שי'. כאשר שלח עותק אחד אל הרבי, קיבל מענה: | בשנת [[תשמ"ה]] נדפס הספר מחדש ע"י הרה"ח ר' יחיאל אבערלאנדער שי', עם מכתב מהאדמו"ר רי"י מפאפא שליט"א ובצירוף "מבוא" קצר, מראי-מקומות ומפתח הצדיקים המובאים בספר מהרה"ח ר' [[גדליה אבערלאנדער]] שי'. כאשר שלח עותק אחד אל הרבי, קיבל מענה: | ||
{{ציטוטון|נתקבל ותשואת חן, וההוצאה לאור דזה וכיוצא בזה הרי זה מהפצת תורת ומעיינות החסידות הבעל שם טוב וכו'. שער הזמנים ו, ד. ד"ה ואכלת בלקו"ת צו{{הערה|כלומר: מה שמובא בספר, בשער הזמנים דף ו, טור ד, בשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] נ"ע, שהוא בלקו"ת פ' צו.}}}} | {{ציטוטון|נתקבל ותשואת חן, וההוצאה לאור דזה וכיוצא בזה הרי זה מהפצת תורת ומעיינות החסידות הבעל שם טוב וכו'. שער הזמנים ו, ד. ד"ה ואכלת בלקו"ת צו{{הערה|כלומר: מה שמובא בספר, בשער הזמנים דף ו, טור ד, בשם כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] נ"ע, שהוא בלקו"ת פ' צו.}}}} | ||