מילון חסידי:שפיץ חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
המושג "'''שפיץ'''" מבטא אדם שבהתנהגותו הוא מקפיד על הרמה הגבוהה ביותר שאפשרית מבחינתו, וכאשר מדובר על "'''חסיד חב"ד'''", הכוונה היא לאחד כזה שמקיים את מנהגי חב"ד באופן הקיצוני ביותר ובתוקף גדול.
המושג "'''שפיץ'''" מבטא אדם שבהתנהגותו הוא מקפיד על הרמה הגבוהה ביותר שאפשרית מבחינתו, וכאשר מדובר על "'''חסיד חב"ד'''", הכוונה היא לאחד כזה שמקיים את מנהגי חב"ד באופן הקיצוני ביותר ובתוקף גדול (בהגה החב"דית '''שפיצקייט''').


בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הלבוש{{הערה|בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".}}.
בשנים האחרונות נוסף פירוש נוסף למושג זה: אחד שמחקה את התנהגותו של הרבי בכל דבר, כולל בסגנון הלבוש{{הערה|בעבר היו קוראים לכך "מימוש'ניק".}}.
שורה 8: שורה 8:
המשורר [[אברהם שלונסקי]] (קרוב משפחתו של הרבי), הגדיר את העיר קרמנצ'וג כ{{ציטוטון|עיר חסידית של "שפיץ חב"ד"}}.
המשורר [[אברהם שלונסקי]] (קרוב משפחתו של הרבי), הגדיר את העיר קרמנצ'וג כ{{ציטוטון|עיר חסידית של "שפיץ חב"ד"}}.


בהזדמנות אחרת{{הערה|שיחה לילדי ישראל מכ"ף מנחם אב{{מקור}}.}}, הסביר הרבי: שכמו שבמחט, בכדי לחבר את שני חלקי הבגד - צריך שיהיה לה שפיץ; וכן צריך שיהיה לה חוט מחובר אליה. כך גם בנוגע לקיום המצוות, כמו לדוגמא במצוות ציצית, על ידי זה שיש חור בבגד (שמרמז על גשמיות העולם), שנעשה על ידי המחט, יכול לעבור החוט - ההמשכה של היהדות, התורה והמצוות. ובכדי לעשות את החור הזה, צריך שיהיה תוקף יהודי, ולא להתפעל מהעולם והסביבה. ועל ידי זה שישנו ה"שפיץ" - התוקף היהודי, יכולים לעשות את העולם ל"בגד" של הקב"ה, בו הוא יכול "להתפאר".
בהזדמנות אחרת{{הערה|שיחה לילדי מחנה הקית "גן ישראל". כ"ף מנחם אב תשמ"ט}}, הסביר הרבי: שכמו שבמחט, בכדי לחבר את שני חלקי הבגד - צריך שיהיה לה שפיץ; וכן צריך שיהיה לה חוט מחובר אליה. כך גם בנוגע לקיום המצוות, כמו לדוגמא במצוות ציצית, על ידי זה שיש חור בבגד (שמרמז על גשמיות העולם), שנעשה על ידי השפיץ של המחט, יכול לעבור החוט - ההמשכה של היהדות, התורה והמצוות. ובכדי לעשות את החור הזה, צריך שיהיה תוקף יהודי, ולא להתפעל מהעולם והסביבה. ועל ידי זה שישנו ה"שפיץ" - התוקף היהודי, יכולים לעשות את העולם ל"בגד" של הקב"ה, בו הוא יכול "להתפאר".


מצד שני, הרבי עורר על כך שכאחד שעושה דברים ללא חשבון בכדי למקסם את מעשיו באופן שלם, ישנה חובה מיוחדת על ה"שפיץ חב"ד" להתנהג באופן של "כבוד ליובאוויטש", מצד האכפתיות לענייני החסידות, ומצד הרצון לגרום לאנשים נוספים להתקרב לחסידות.
מצד שני, הרבי עורר על כך שכאחד שעושה דברים ללא חשבון בכדי למקסם את מעשיו באופן שלם, ישנה חובה מיוחדת על ה"שפיץ חב"ד" להתנהג באופן של "כבוד ליובאוויטש", מצד האכפתיות לענייני החסידות, ומצד הרצון לגרום לאנשים נוספים להתקרב לחסידות.
שורה 22: שורה 22:
[[קובץ:שולל_שפיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד של הרבי בו שולל הנהגת "שפיץ חב"ד" שלא לקבל תשלום מהרבי]]
[[קובץ:שולל_שפיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד של הרבי בו שולל הנהגת "שפיץ חב"ד" שלא לקבל תשלום מהרבי]]


אל אף החביבות בכללות שנראה שלרבי הי' כלפי אלו המרגשים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי'ה באופן הלא נכון, הרבי בכמה וכמה הזדמנות ראה לנכון, להעמיד אותם על מקומם, ומתוך תוכחתם אפשר ללמוד כיצד הרבי רואה את הדרך הנכונה שעליהם להתנהג להלן מספר דוגמאות:
בכללות על אף החביבות שנראה שיש לרבי כלפי אלו המרגישים עצמם כשפיץ חב"ד, הנה כאשר השימוש בזה הי' באופן הלא נכון, ראה הרבי לנכון להעמיד אותם על מקומם בכמה וכמה הזדמנויות ומתוך תוכחתם אפשר ללמוד כיצד הרבי רואה את הדרך הנכונה שעליהם להתנהג, להלן מספר דוגמאות:
===על שפיץ חב"ד, ראשית לציית===
===על שפיץ חב"ד, ראשית לציית===
במכתב מב' מ"ח, תשי"ז<ref>אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח</ref>: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לציית], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון '''שפיץ חב"ד'''<ref>ההדגשה לא במקור.</ref>, הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...
במכתב מב' מ"ח, תשי"ז<ref>אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תשצח</ref>: ... הנה לפלא על מצב כגון דא, שכל הסברות עולות במחשבה לבד הסברא הכי פשוטה - פאלגען [לציית], לדאבוננו לא הוא היחיד בכגון דא אלא כמה מאנ"ש ואפילו פון '''שפיץ חב"ד'''<ref>ההדגשה לא במקור.</ref>, הנה "לפעמים" כשכותבים אליהם ענין שחדש הוא אצלם לפי דעתם, תכף ומיד מעסיקים השכל שלהם בכמה אופנים ודרכים לבד הדרך הכי פשוטה, והוא למלאות הנכתב כפשוטו מבלי פשט'לעך ומבלי דריידלעך...
שורה 31: שורה 31:
"ישנו מנהג של ה'שפיץ חב"ד'…שלא שיערו אבותינו…; הגמרא אומרת "אסור להסתכל בפני נשיא, ובירושלמי נאמר יתירה מזו 'ראוני נערים ונחבאו'. …מילא 'ירושלמי' איננו מחויב לדעת,…אבל "אסור להסתכל' נאמר הרי ב'בבלי', ואעפ"כ הוא מתנהג אחרת. אם כן ממה נפשך, או שמעוניין לעשות מפלוני צחוק, או שרוצה להראות שהוא עם הארץ שאינו יודע מהגמרא הזאת".
"ישנו מנהג של ה'שפיץ חב"ד'…שלא שיערו אבותינו…; הגמרא אומרת "אסור להסתכל בפני נשיא, ובירושלמי נאמר יתירה מזו 'ראוני נערים ונחבאו'. …מילא 'ירושלמי' איננו מחויב לדעת,…אבל "אסור להסתכל' נאמר הרי ב'בבלי', ואעפ"כ הוא מתנהג אחרת. אם כן ממה נפשך, או שמעוניין לעשות מפלוני צחוק, או שרוצה להראות שהוא עם הארץ שאינו יודע מהגמרא הזאת".


הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] מתאר המצב שעליו דיבר הרבי: אני זוכר, ואודה וכן אבוש, שעמדתי פעם ביחד עם חבריי, והיה זה בתפילת שחרית בבית המדרש הקטן של הרבי (מה שמכונה 'הזאל הקטן'), והתרכזנו במעין חצי גורן סביב מקום תפילתו של הרבי,ולפתע הרבי פונה אלינו ואומר: "איר שטייט דאך מיט תפילין, פארוואס דאווענט איר נישט!" (=אתם עומדים הרי עם תפילין – מדוע אינכם מתפללים!). ולא שלא מלמלנו בשפתותינו את התפילה, אלא, בפשטות כוונתו הק' הייתה – מדוע אתם עושים דבר שלא נדרש מכם – וזאת, במקום להתפלל בכוונה הלב כמו שמצפים מחסיד שיתפלל.
הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] מתאר את המצב שעליו דיבר הרבי: אני זוכר, ואודה וכן אבוש, שעמדתי פעם ביחד עם חבריי, והיה זה בתפילת שחרית בבית המדרש הקטן של הרבי (מה שמכונה 'הזאל הקטן'), והתרכזנו במעין חצי גורן סביב מקום תפילתו של הרבי, ולפתע הרבי פונה אלינו ואומר: "איר שטייט דאך מיט תפילין, פארוואס דאווענט איר נישט!" (=אתם עומדים הרי עם תפילין – מדוע אינכם מתפללים!). ולא שלא מלמלנו בשפתותינו את התפילה, אלא, בפשטות כוונתו הק' הייתה – מדוע אתם עושים דבר שלא נדרש מכם – וזאת, במקום להתפלל בכוונה הלב כמו שמצפים מחסיד שיתפלל.


===לימוד 'נגלה' בשבת===
===לימוד 'נגלה' בשבת===
שורה 47: שורה 47:
שבת בראשית תשמ"ה הרבי הוכיח שהתנהגות של מי שרואה עצמו "שפיץ חב"ד" לפעמים יכולה לרחק מתורת החסידות, ואמר:
שבת בראשית תשמ"ה הרבי הוכיח שהתנהגות של מי שרואה עצמו "שפיץ חב"ד" לפעמים יכולה לרחק מתורת החסידות, ואמר:


"ישנם ''''שפיץ חב"ד'''' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דברי בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמנו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!
"ישנם ''''שפיץ חב"ד'''' החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי-רצוי - אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף א' מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם 'שפיץ חב"ד'! כוונת הדברים: לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, עניני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות – הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו! לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!


===נשבר ה"שפיץ"===
===נשבר ה"שפיץ"===
בתשי"ז נכנסו בחורים וצעקו על הנהלת הישיבה, על התנהגותם באופן שאינו ראוי,
בתשי"ז בחורים נכנסו למשרד הנהלת הישיבה ב 770 וצעקו על הנהגת ההנהלה - באופן שאינו ראוי.


הרבי שאף שלא הסכים כלל עם הנהגת הנהלת הישיבה, לא הסכים עוד יותר עם הנהגה כזו מצד תלמידי הישיבה, הרבי קרא לבחורים אליו לחדר ל[[יחידות]] מיוחדת ודיבר איתם בחריפות שתפקיד התלמידים להיות שקועים בלימוד ובעבודת התפלה, ובתוך כדי דבריו הרבי לקח עפרון והשלכו על השלוחן באופן שנשבר השפיץ, והבחורים הבינו שהרבי התכוון לומד להם, שהתנהגות כזו שוברת את ה"שפיץ" חב"ד.
הרבי, אף שלא הסכים כלל עם הנהגת הנהלת הישיבה, לא הסכים עוד יותר עם הנהגה כזו מצד תלמידי הישיבה, הרבי קרא לבחורים אליו לחדר ל[[יחידות]] מיוחדת ודיבר איתם בחריפות, תפקיד התלמידים להיות שקועים בלימוד ובעבודת התפלה וכו', תוך כדי דבריו הרבי לקח עפרון והשליכו על השולחן באופן כזה שהשפיץ נשבר, הבחורים הבינו שהרבי התכוון לומר להם, שהתנהגות כזו שוברת את ה"שפיץ" חב"ד.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
6,031

עריכות

תפריט ניווט