שלמה זלמן ברוין: הבדלים בין גרסאות בדף

הוא שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך זצ"ל, ולאחר מכן הרב מהר"ש ענגיל ז"ל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו הייתה לו האפשרות לעשות 'שימוש', הוא קיבל התר-הוראה גם מהרב העניק פאק ז"ל.  

בתקופה ההיא נסע להסתובב בצל האדמו"ר ממונקאטש הרב [[חיים אלעזר שפירא]] זצ"ל, אשר כיבדו בכיבודים רבניים - למרות היותו חסיד צעיר - כאילו הוא כבר רב בישראל, כיון שראה בעיני קודשו שעתיד להיות מורה הוראה בישראל.

באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי חסידות גם החב"דיים שהיו בנמצא כמו התניא והלקוטי תורה, והיה אומר שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תוארים נפלאים מאוד על אדמו"ר הזקן כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים", נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא.

לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה <ref>בת ר' שלמה ברוין הי"ד</ref> נכדת הגה"צ ר' ישראל בראון ז"ל אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד ב""פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הגאון הרב [[יהונתן שטייף]] ז"ל, הרב יהונתן כיבדו כבוד רב עד שהי' שקם מלוא קומתו כל אימת שהרב ברוין נכנס לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו!...

בנסי ניסים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מציפורני הנאצים הרשעים ימ"ש, כאשר ארבע מאחיותיו חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו נהרגו, ובחסדי ה' הגיע לאוסטריה נתמנה לרב בזאלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים "שארית הפליטה" מהשואה הנוראה. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות בסוגיות שעלו באותם השנים כהתרת עגונות, סידור קידושין וחליצות, ובכלל להראות לעם ה' "את המעשה אשר יעשון".  

בכלל כמעט ולא כתב בקבציים תורניים<ref>לבד מבשנות היו"דס שכתב ב[[המאור (בטאון)| המאור]]</ref>, מחמת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא את הקבו, אך בספר שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי ובראשו כתב: "מקודש בהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנתיו בנעימים"

 

 

 

כאשר הסביר לו נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שלרבי יהיה נחת רוח רב באם יראה את שמו בין החותמים, התפשר ואמר: תחתום בשמי שאני מסכים לפסק הנ"ל.