ברוך שניאור זלמן שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שחזור לגרסה 302233 מאת קער אַ וועלט היינט!
אין תקציר עריכה
(שחזור לגרסה 302233 מאת קער אַ וועלט היינט!)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
רבי '''ברוך שניאור זלמן שניאורסון''' ([[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]]-[[כ"ט טבת]] [[תרפ"ו]]?{{הערה|תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118-121.}}), היה אביו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] וסבו של [[הרבי]]. חסיד של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], היה ידוע כגאון גדול ובעל זיכרון נפלא אשר ידע את כל הש"ס בעל-פה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.
נולד ב[[כ"ד תמוז]] [[תרי"ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.


ברוך שניאור הינו הנין הראשון של [[אדמו"ר הזקן]] שנקרא על שמו, בברית שלו הוא נקרא שניאור זלמן, ולא ברוך שניאור, וההוכחה לכך היא שסביו ר' [[ברוך שלום]] היה עדיין בחיים, (ואין נהוג לקראו לילד על שם סביו כאשר הלה עדיין בחיים) אך בהיותו בגיל שבע עשרה כאשר [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית זעלדא רחל בתו של החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ובצוואת רבי יהודה החסיד כתוב: שלא ישא אדם אשה ששם חמיו כשמו. והעצה לכך הוא פשוט להוסיף שם, ולכן הוסיפו לו את השם ברוך והשם זלמן השתקע.


פעמיים זכה ברוך שניאור להתברך בברכות מיוחדות מפי סביו הרבי ה[[צמח צדק]] ושתיהם היו בערב יום כיפור, בראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]] ופעם השניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.  
פעמיים זכה ברוך שניאור להתברך בברכות מיוחדות מפי סביו הרבי ה[[צמח צדק]] ושתיהם היו בערב יום כיפור, בראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]] ופעם השניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.  


ב[[שבת]] שלפני חתונתו בחודש טבת [[תרל"א]] אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות מיוחד, מאמר הנקרא: (דיבור המתחיל) "בתולה נישאת ליום הרביעי".


בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הרה"ח הגביר ר' זלמן חייקין מפאדאבראנקע.
בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הרה"ח הגביר ר' זלמן חייקין מפאדאבראנקע.

תפריט ניווט