לבוש חסידי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש | [[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]] | ||
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:'''ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש בקסקט שהיה נהוג ברוסיה]] | [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:'''ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש בקסקט שהיה נהוג ברוסיה]] | ||
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:'''[[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש במגבעת קנייטש כששוליה כלפי מעלה]] | [[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:'''[[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש במגבעת קנייטש כששוליה כלפי מעלה]] | ||
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:'''הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש | [[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:'''הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להחין בתמונה ב'משולש]] | ||
{{תבנית:בעבודה מתמשכת}} | {{תבנית:בעבודה מתמשכת}} | ||
==הימנעות מלבישת בגדי האופנה== | ==הימנעות מלבישת בגדי האופנה== | ||
לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו"ר הזקן, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.{{ש}} | לפני חתונתו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|נחום]] – נכדו של אדמו"ר הזקן, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות ''''אתי עמי במחיצתי'''' בעולם הבא{{הערה|כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.}}. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'[[קבלת עול]]' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.{{ש}} | ||
הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'. | הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}. | ||
כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדו של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלקב' עמוד פ"ג}}... | כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדו של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלקב' עמוד פ"ג}}... | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קופליק. | אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קופליק. | ||
מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל עולה לתורה היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך | מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עליה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}} | ||
הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון שהרבנית [[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}. | הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון שהרבנית [[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}. | ||