33,627
עריכות
יששכר דב גורביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←הבריחה והמאסר: הם יצאו מיד) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הרב גורביץ' נולד בשנת [[תרע"ז]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]], לרב [[שלום גורביץ']], חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי ה[[של"ה]]. אביו היה [[מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונרצח על ידי הנאצים בעיר הומיל בשנת [[תש"ב]]. | הרב גורביץ' נולד בשנת [[תרע"ז]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]], לרב [[שלום גורביץ']], חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי ה[[של"ה]]. אביו היה [[מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונרצח על ידי הנאצים בעיר הומיל בשנת [[תש"ב]]. | ||
בבחרותו נשלח הרב | בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. במשך עשר שנים למד ונדד בסניפים שונים, כאשר בשנת [[תר"צ]] (בערך), באחד הנדודים, למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיירה ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו. | ||
הרב גורביץ' הצטיין בלימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]] ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו"ח ששלחה הנהלת הישיבה, בשנת [[תרצ"ב]] אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה באותה עת ב[[פולין]]). בדו"ח מופיעה הערכה קצרה על כל תלמיד וליד שמו של התמים גורביץ' מופיעה המילה: "יקר"{{הערה|הדו"ח מופיע בספר "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"}}. בשנת [[תרצ"ח]] כיהן | הרב גורביץ' הצטיין בלימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]] ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו"ח ששלחה הנהלת הישיבה, בשנת [[תרצ"ב]] אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה באותה עת ב[[פולין]]). בדו"ח מופיעה הערכה קצרה על כל תלמיד וליד שמו של התמים גורביץ' מופיעה המילה: "יקר"{{הערה|הדו"ח מופיע בספר "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"}}. בשנת [[תרצ"ח]] כיהן הרב גורביץ', אז בחור בוגר, כ[[מגיד שיעור]] ב[[חסידות]] לקבוצת נערים כבני שלושה עשרה, לצידו של האחראי על הישיבה ר' [[משה רובינסון]] בסניף [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בתאריך [[כ"ד בטבת]] באותה שנה, באמצע [[התוועדות]] פשטה המשטרה החשאית על מחבואם בבית הכנסת, וכל הצוות ותלמידי הישיבה נאסרו ועונו בחקירות. לאחר מכן נשלחו התלמידים הצעירים לבית יתומים קומוניסטי, ממנו ברחו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ', לעומתם, יחד עם הרב רובינסון ועוד שני בחורים בוגרים, הושבו במאסר קשה. במהלכם, נחקר הרב גורביץ', הוכה והורעב, תוך שהוא שומר במסירות נפש על יהדותו. סוהריו נהגו לומר לו: "אנחנו נטחן את בשרך עד שיהיה ממך קציצות"{{הערה|1=תיאור מפורט על מאסרו, ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורה]}}. עקב מצבו הרפואי המתדרדר, הועבר הרב גורביץ' לבית הרפואה בכלא. בשלב מסוים חלה הפחתה בחומרת היחס לאסירים ובערב יום [[י"ט בכסלו]] [[תרצ"ט]] שחררו אותו. | ||
בתקופה שלאחר מכן המשיך בלימודיו במוסקבה, אך גם | בתקופה שלאחר מכן המשיך בלימודיו במוסקבה, אך גם שם רדפה אותו המשטרה החשאית ה[[נ.ק.וו.ד.]] והוא שוב נעצר לחקירה ממושכת וקשה למשך כמה ימים. לבסוף חוקריו שחררוהו ודרשו ממנו לשמש כמלשין בקרב חסידי ליובאוויטש בעיר. הוא יידע את ידידיו החסידים על כך, והם המליצו לו לברוח ממוסקבה. הוא נסע לז'לובין וכאשר חיפשו אותו גם שם, המשיך לברוח לבברויסק. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק ב[[נס]] נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספים. בהשתדלותם של בני משפחת ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ערק מהצבא והם השתדלו להשיג עבורו | עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק ב[[נס]] נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספים. בהשתדלותם של בני משפחת ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ערק מהצבא והם השתדלו להשיג עבורו ניירות כיסוי. בשנת [[תש"ה]], עבר ל[[סמרקנד]], שם שהו חסידים רבים. ביום [[ט"ו במנחם אב]] שנת [[תש"ו]], [[נישואים|נשא]] לאשה את רעייתו, מרת חנה לבית פעווזנער (בת ר' שמואל פעווזנער מ[[קלימוביץ']], מצאצאי ר' [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]). | ||
===הבריחה והמאסר=== | ===הבריחה והמאסר=== | ||