יששכר דב גורביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קורות חייו
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בבחרותו נשלח הרב בערל גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. במשך עשר שנים למד ונדד בסניפים שונים, כאשר בשנת [[תר"צ]] (בערך), באחד הנדודים, למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיירה ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו. | בבחרותו נשלח הרב בערל גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. במשך עשר שנים למד ונדד בסניפים שונים, כאשר בשנת [[תר"צ]] (בערך), באחד הנדודים, למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיירה ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו. | ||
הרב גורביץ' הצטיין בלימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]] ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו"ח ששלחה הנהלת הישיבה, בשנת [[תרצ"ב]] אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה באותה עת ב[[פולין]]). בדו"ח מופיעה הערכה קצרה על כל תלמיד וליד שמו של התמים גורביץ' מופיעה המילה: "יקר"{{הערה|הדו"ח מופיע בספר "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"}}. בשנת [[תרצ"ח]] כיהן הרב גורביץ' כ[[משגיח]] ו[[מגיד שיעור]] ב[[חסידות]] לקבוצת נערים בסניף [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בתאריך [[כ"ד בטבת]] באותה שנה, נאסרו תלמידי הישיבה ועונו בחקירות. לאחר מכן נשלחו לבית יתומים קומוניסטי, ממנו ברחו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ', לעומתם, הושב במאסר קשה, במהלכו נחקר, הוכה והורעב, תוך שהוא שומר במסירות נפש על יהדותו. סוהריו נהגו לומר לאסירים שם "אנחנו נטחן את בשרך עד שיהיה ממך קציצות"{{הערה|1=תיאור מפורט על מאסרו, ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורה]}}. עקב מצבו הרפואי המתדרדר, הועבר הרב גורביץ' לבית הרפואה בכלא. בשלב מסוים חלה הפחתה בחומרת היחס לאסירים ובערב יום [[י"ט בכסלו]] [[תרצ"ט]] שחררו אותו. | הרב גורביץ' הצטיין בלימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]] ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו"ח ששלחה הנהלת הישיבה, בשנת [[תרצ"ב]] אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] (ששהה באותה עת ב[[פולין]]). בדו"ח מופיעה הערכה קצרה על כל תלמיד וליד שמו של התמים גורביץ' מופיעה המילה: "יקר"{{הערה|הדו"ח מופיע בספר "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"}}. בשנת [[תרצ"ח]] כיהן הרב גורביץ' כ[[משגיח]] ו[[מגיד שיעור]] ב[[חסידות]] לקבוצת נערים בסניף [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. בתאריך [[כ"ד בטבת]] באותה שנה, נאסרו תלמידי הישיבה ועונו בחקירות. לאחר מכן נשלחו לבית יתומים קומוניסטי, ממנו ברחו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ', לעומתם, הושב במאסר קשה, במהלכו נחקר, הוכה והורעב, תוך שהוא שומר במסירות נפש על יהדותו. סוהריו נהגו לומר לאסירים שם "אנחנו נטחן את בשרך עד שיהיה ממך קציצות"{{הערה|1=תיאור מפורט על מאסרו, ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורה]}}. עקב מצבו הרפואי המתדרדר, הועבר הרב גורביץ' לבית הרפואה בכלא. בשלב מסוים חלה הפחתה בחומרת היחס לאסירים ובערב יום [[י"ט בכסלו]] [[תרצ"ט]] שחררו אותו. בתקופה שלאחר מכן המשיך בלימודיו במוסקבה, אך גם כאן לא נתנו לו הנ.ק.וו.ד. מנוחה הוא נקרא לחקירות, וחוקריו דרשו ממנו לשמש כמלשין בקרב חסידי ליובאוויטש בעיר. הוא יידע את ידידיו החסידים על כך, וברח ממוסקבה לז'לובין וכאשר חיפשו אותו בז'לובין ברח שוב לבברויסק. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק ב[[נס]] נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספים. בהשתדלותם של בני משפחת ר' יעקב יוסף רסקין ערק מהצבא והם השתדלו להשיג עבורו ניירת כיסוי. בשנת [[תש"ה]], עבר הרב גורביץ' ל[[סמרקנד]], שם שהו חסידים רבים. ביום [[ט"ו במנחם אב]] שנת [[תש"ו]], [[נישואים|נשא]] לאשה בסרמקנד את רעייתו, מרת חנה לבית פעווזנער (בת ר' שמואל פעווזנער מ[[קלימוביץ']], מצאצאי ר' [[מרדכי (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי]], אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]). | |||
===הבריחה והמאסר=== | ===הבריחה והמאסר=== | ||