4,324
עריכות
שווינציאן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ו' בתשרי, שבת תשובה - כך מצויין בזכרונות יוצאי שווינציאן, הוא היום בו הוצאו יהודי העיר מבתיהם ורוכזו בשדה רחב ידיים סמוך לעיר. היהודים הוחזקו בשדה פתוח, כשבערב רוכזו במקום אחד עם אלפי יהודים נוספים מכל יישובי הסביבה. אז ניתן האות והנאצים עם עוזריהם הליטאים הובילו את היהודים בשיירות ארוכות אל מחנה "פאליגאן" הסמוך לניי-שווינציאן. | ו' בתשרי, שבת תשובה - כך מצויין בזכרונות יוצאי שווינציאן, הוא היום בו הוצאו יהודי העיר מבתיהם ורוכזו בשדה רחב ידיים סמוך לעיר. היהודים הוחזקו בשדה פתוח, כשבערב רוכזו במקום אחד עם אלפי יהודים נוספים מכל יישובי הסביבה. אז ניתן האות והנאצים עם עוזריהם הליטאים הובילו את היהודים בשיירות ארוכות אל מחנה "פאליגאן" הסמוך לניי-שווינציאן. | ||
בו ביום, ט"ז בתשרי, ולמחרתו י"ז תשרי, התבצע הטבח הנורא. ביומיים אלו נהרגו שמונת אלפים יהודי מחוז שווינציאן שבליטא. כך הוכחדו שלוש-עשרה קהילות יהודיות ובתוכם חסידי חב"ד רבים. | בו ביום, ט"ז בתשרי, ולמחרתו י"ז תשרי, התבצע הטבח הנורא. ביומיים אלו נהרגו שמונת אלפים יהודי מחוז שווינציאן שבליטא. כך הוכחדו שלוש-עשרה קהילות יהודיות ובתוכם חסידי חב"ד רבים. | ||
==קהילות חב"ד במחוז שווינציאן== | |||
ברוב העיירות הסמוכות לשווינציאן, היו בתי כנסת וקהילות חב"ד לתפארת, אך אלה נכחדו בשואה ונעלמו מהזכרון. | |||
===היידוצישאק=== | |||
באיזור שווינציאן הייתה עיירה בשם היידוצישאק - העיירה נחשבה לחסידית. רוב תושביה היו חסידי חב"ד. עד השנים האחרונות, כלל התושבים היו משתתפים [[התוועדות|בהתוועדויות]], בעיקר התוועדות [[י"ט כסלו תקנ"ט|י"ט כסלו]]. | |||
בעיירה היו ארבעה בתי כנסת: 'די רלטע שול' (בית הכנסת הישן), 'דאס שטיבל' (השטיבל), 'דער נייער מניין' (המניין החדש), ו'שניידערשע קלויז' (בית הכנסת של החייטים). ה'רלטע שול' ו'דאס שטיבל' היו הבניינים העתיקים ביותר בעיירה. | |||
הקבוצה החב"דית התפללו בשטיבל. שם הקפידו מאוד על הנוסח, על מנהגים ואריכות בתפילה. בין מנחה למעריב, נהגו שם ללמוד דף גמרא. בין מתפללי השטיבל היו: ר' חיים זלמן שפירא, ר' יאסל לוריא, ר' מענדל בער אבעל, ר' שמעון לייב סווירסקי, ר' העשל קורלענציק, ר' זלמן פאטשניק ועוד. | |||
===פוסטוב=== | |||
פסטוב אף היא הייתה קהילה במחוז שווינציאן, ובה ביקר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] כמה פעמים בתקופת מגוריו בלטביה ובפולין. | |||
ביום י"ג בטבת תש"ג, בשעה 3 לפנות בוקר, הוצאו יהודי פסטוב לשטח פתוח מחוץ לעיר, ושם נורו כולם למוות. ה' יקום דמם. | |||
==ניי שווינציאן== | |||
לקהילה החב"דית בניי-שווינציאן, אף היא סמוכה לשווינציאן, היה בית כנסת משלהם, אשר שכן ברחוב קאלטניאנער. לאחר השריפה הגדולה, הם בנו בית כנסת יפה וגדול. שם היו הגבאים: יאסע שניאור, אברהם טייץ, שלמה מיימון, אברהם יצחק טשארנאבראדקי, קורליאנדטשי והירשע גורביץ. | |||
"החסידים נהגו מזמן לזמן, לשכור לעצמם שוחט, לכן בדרך כלל בעיירה היו שני שוחטים. | |||
בשנים האחרונות שלפני השואה, כיהן הרה"ח ר' [[יצחק ריבקין]] כמורה צדק ושוחט לקהילת חסידי חב"ד בעיירה. | |||
[[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד]] | ||