פרשת הספרים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 814 בתים ,  10 בספטמבר 2017
מ (החלפת טקסט – "שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)" ב־"שלום דובער גוראריה")
שורה 8: שורה 8:
==רקע: תולדות הספרייה ==
==רקע: תולדות הספרייה ==
{{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב"ד}}
{{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב"ד}}
מימיה הראשונים של [[חסידות חב"ד]] היה קיים בידי האדמו"ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו"ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו"ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים שמכאן ואילך התרחב יותר ויותר על ידי האדמו"רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] עד לשנת [[תרע"ו]] אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקווה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה.  
מימיה הראשונים של [[חסידות חב"ד]] היה קיים בידי האדמו"ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו"ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו"ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ"[[הנחה|הנחות]]" שכתב מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], ביאורים שכתב עליהם,  ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו.[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד'].}} שמכאן ואילך התרחב יותר ויותר על ידי האדמו"רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. בחצר [[אדמו"ר מהר"ש]] היו מוכנים 24 שעות ביממה [[סוס|סוסים]] למקרה שיהיה צורך להבריח את הכתבים. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] עד לשנת [[תרע"ו]] אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקווה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה.  


מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י"ב-י"ג תמוז]] בחורף [[תרפ"ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב"ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב"ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה.  
מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י"ב-י"ג תמוז]] בחורף [[תרפ"ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב"ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב"ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה.  
שורה 14: שורה 14:
בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ"ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי"צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת"ש]]) לארה"ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק.  
בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ"ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי"צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת"ש]]) לארה"ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק.  


חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגו"ח ארה"ב]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה"ב - שלא היתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש"א]] לארה"ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה ארגזים שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו"רי חב"ד אלו הוחרמו על ידי הרוסיים ונמצאו כעבור שנים.  
חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגו"ח ארה"ב]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה"ב - שלא היתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש"א]] לארה"ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו"רי חב"ד, וביניהם [[סידור הבעש"ט]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] נהגו לקחת עמם את שלושת המזוודות לכל מקום, אותם נשאו (בזמן אדמו"ר הריי"צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1=לדברי בערי. [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}}.
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]


תפריט ניווט