19
עריכות
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
מ (הגהה) |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים. | שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים. | ||
אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. | אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל. | ||
== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] == | == בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] == | ||
הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו. | |||
באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו. | |||
ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.." | ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.." | ||
שורה 95: | שורה 87: | ||
כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. | כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. | ||
אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל. | |||
אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל. | |||
בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]]. | בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]]. |
עריכות