התנועה הציונית: הבדלים בין גרסאות בדף

[[אדמו"ר הרש"ב]] ביסס את עמדתו בעיקר על איסור 'שלושת השבועות'{{הערת שוליים|ולא רק משום שלא שמרו תורה ומצוות.}} - המובא ב[[מסכת כתובות]]{{הערת שוליים|דף קי"א ע' א'}}, איסור הכולל בין היתר ניסיונות ל[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]] ע"י ריבוי תפילות ותחנונים - וקל וחומר במעשים גשמיים{{הערת שוליים|נדפס בספר '[http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים]' עמוד 57, ונדפס בבהירות [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf כאן] עמוד 13}}:'''"הנה גם אם היו האנשים האלה שלמים עם ה' ותורתו וגם הי' מקום לחשוב שישיגו מטרתם אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות את גאולתנו בכח עצמינו והלא ''אין אנו רשאים גם לדחוק את הקץ'' להרבות תחנונים על זה, ו''כ"ש בכחות ותחבולות גשמיים''{{הערת שוליים|כפירוש ה[[מהרש"א]]:"שלא יעלו יחד ביד חזה ולבנות להם חומת ירושלים"}} דהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים ו''לא בזה תהי' גאולתינו ופדות נפשינו'' ובפרט שהוא נגד תקותינו האמיתי, כי כל צפיותינו ותקוותינו הוא שיביא ה[[קב"ה]] לנו משיח צדקנו בב"א" כל חפצם לפרוק עול התומ"צ והלאומיות תהיה יהדותם"'''.

גם [[אדמו"ר הריי"צ]] נלחם בציונות, ואף התבטא ואמר:'''" ...כאן אנו נמצאים בגלות בידי אומות העולם, בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיותבגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודם, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו עסק, ואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל ''מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש''. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך"{{הערת שוליים|ספר השיחות תש"ג.}}.

למרות ש[[הרבי]] הורה שלא להילחם בנושא, הרבי הורה לעשוק בשלילת הטעות החמורה כביכול ה[[מדינת ישראל|מדינה]] הינה "[[אתחלתא דגאולה]]".

לאחר ששלל הרבי את הרעיון בשיחה חריפה בחה"ש {{הערת שוליים|נדפס ב"[[תורת מנחם]]" חי"ד עמוד  125 הערה 101}}  בשנת [[תשט"ו]], אמר הרבי:'''"ישנם החושבים שדיבורים אלו יזיו, אך האמת היא שלא זו בלבד שלא יזיקו – אלא שתהיה מהם גם תועלת"'''.

הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו{{הערה|1=[[שבועון כפר חב"ד]], גל' 1210}}. הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים בטענה "אינני [[סאטמר|סאטמארער]]", למרות זאת ציווה עליו הרבי להמשיך בתוף – "ודווקא בכיוון שכותב". ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]. כשראה הרבי את החוברת – התבטא כי היא כתובה בפחות מדאי חריפות...