מבצע תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 981 בתים ,  5 באוגוסט 2009
התחלת עריכת הערך - בנתיים הספקתי רק עד החצי, מקווה שיהיה לזה המשך
מאין תקציר עריכה
(התחלת עריכת הערך - בנתיים הספקתי רק עד החצי, מקווה שיהיה לזה המשך)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:1010.jpg|left|thumb|280px|הנחת תפילין ברחובה של עיר בשנים הראשונות ל'מבצע']]
[[תמונה:1010.jpg|left|thumb|280px|הנחת תפילין ברחובה של עיר בשנים הראשונות ל'מבצע']]
ב'''מבצע תפילין''' יצא [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ז]]. משמעות המבצע היא יציאה לרחוב ובקשה מיהודים להניח תפילין ברחובה של עיר. היה זה המבצע הראשון של הרבי שהוציא את היהדות מרשות היחיד לרשות הרבים באופן “גאון יעקב”.  
'''מבצע תפילין''' החל בשנת [[תשכ"ז]], אז יצא [[אדמו"ר שליט"א]] בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כמה שיותר יהודים במצות הנחת תפילין בכל יום, בכל מקום שהם נמצאים. קריאה זו זכתה לשם הצבאי "מבצע תפילין", שהוא בעצם המבצע הראשון של אדמו"ר שליט"א מתוך [[מבצעי המצוות]] שנועדו להפיח מחדש רוח חיים בקיום המצוות על ידי עם ישראל, מתוך "גאון יעקב" ובלי התפעלות "מה יאמרו" האחרים, גם אם מדובר בקיומם באופן פומבי או ברחובה של עיר.  


מבצע זה מתקיים מאז ועד עצם היום הזה בקנה מידה עולמי בכל ארצות תבל. במשך השנים זכו מיליוני יהודים להניח תפילין ולצאת מגדר ‘קרקפתא’, כאשר אלפים מהם חזרו לדרך אבות וחיים של יהדות וחסידות.  
== התחלת ה'מבצע' ==
בשבת פרשת במדבר, שהיתה גם [[שבת מברכים]] חודש [[סיון]] בשנת [[תשכ"ז]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא אדמו"ר שליט"א דברים ב[[התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.


==התחלת ה'מבצע'==
על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.  
ב[[שבת מברכים]] חודש [[סיון]], פרשת במדבר בשנת [[תשכ"ז]], לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר. [[הרבי]] יצא בקריאה נרגשת לצאת לרחובה של עיר ולזכות יהודים בהנחת תפילין, ובפרט לחיילי צה”ל העומדים על משמרת ארץ הקודש. הרבי שימש כמקור של כוח ועידוד לעם ישראל, והשמיע קול צלול ונחוש: שכשהקב”ה מנהיג מלחמה מתבטל האויב לגמרי ואז ‘לא נפקד ממנו איש’ שכולם נשארים בשלמות, והסגולה לזה היא המצוה שהוקשה לכל התורה כולה מצוות תפילין שעליה מובא בגמרא: א) “כל המניח תפילין מאריך ימיו” ב) “וראו כל עמי הארץ כי שם ד’ נקרא עליך ויראו ממך וכו’” אלו התפילין שבראש.  


והמשיך הרבי בדבריו, שכאשר החיילים בצבא יניחו תפילין: הרי זה מטיל אימה ופחד על אויביהם, ובזה יחסכו מלחמה וכל יהודי שיניח תפילין לזכותם של אנשי הצבא, ע”י זה יעזור לחיילים באריכות ימים, ושפחדם יפול על כל העמים.  
באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר הקדוש ברוך הוא מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.


ואכן מיד בצאת ה[[שבת]] פורסמה אותה [[שיחה]] בארת הקודש ובכל רחבי תבל - ובעצם כך החל המבצע הגדול שזכה לכינוי “מבצע תפילין”.  
בעקבות זאת, מיד בצאת ה[[שבת]] פורסמה ה[[שיחה]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם, ומיד למחרת החל המבצע הגדול שהקיף את כל עם ישראל, מגיל בר מצוה ועד לגיל שיבה.


ב[[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"ל]], כמעט שלוש שנים מאז החל המבצע, התקיימה [[פאראד|התהלוכה]] החגיגית המסורתית מול [[770]]. הרבי נשא שיחה לפני אלפי הילדים והמבוגרים שהתקבצו, ואמר: כיון שנוכחנו שמאז [[ל"ג בעומר]] לפני שלוש שנים, שגם אז דובר על “ונתתי שלום בארץ”, “וישבתם לבטח בארצכם”, והוחל ב’במצע תפילין’ - להוסיף במצוות הנחת תפילין, הרי דבר זה הציל אלפים ורבבות מישראל החיים וקיימים עד היום הזה, ויאריכו ימים ושנים.  
== המשך המבצע ==
לאחר הניצחון הגדול במלחמה והניסים הגדולים שאירעו בו, המשיכו חסידי חב"ד ליובאוויטש בעולם כולו במבצע תפילין, בעידודו של אדמו"ר שליט"א.


היו ששאלו את הרבי מדוע המבצע ממשיך, והרי המלחמה הסתיימה בניצחון גדול?  
בתוך כך, היו ששאלו את הרבי מדוע המבצע ממשיך, והרי המלחמה הסתיימה בניצחון גדול? על כך השיב הרבי ביום ט”ו [[טבת]] [[תשכ"ח]], שנכון אמנם שהמלחמה הסתיימה בניצחון גדול, אבל צבא השונאים עומדים הכן על גבול ארץ ישראל מכל הרוחות, לעשות חלילה כלה ביהודים, היו לא תהיה, ורק היראה והפחד שלהם מעכבת. ודי למבין. וגם, ישנה עוד סכנה גדולה ש"מצפון תיפתח" וגו' (כשהכוונה היא לסכנה הגדולה מכיוון הגבול הצפוני) ה' ישמור, וסכנה זו גדלה יותר מאז הניצחון, ובהרבה, אלא שאין ענינו של הרבי להפחיד את בני ישראל שליט"א - כי אם לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעשים טובים שביד כל אחד ואחד לעשותם, ובפרט מצוה שמטילה יראה ופחד על האוייבים כמו מצות תפילין.


על כך השיב הרבי ביום ט”ו ב[[טבת]] [[תשכ"ח]]: אבל 1) צבא השונאים עומדים על גבולך מכל הרוחות, הכן וכו’, היל”ת ורק היראה מעכבת. וד”ל. 2) הסכנה דמצפון תפתח גו’, ר”ל - גדלה יותר מאז ובהרבה, אלא שאינו ענין להפחיד את בנ”י שליט”א - כי אם לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעשים טובים שביד כל אחד ואחד - ובפרט מצוה המטלת יראה ופחד וכו’”.
לעידוד המשך המבצע - הצטרפו גדולי ישראל מכל גווני הקשת של היהדות החרדית, ביניהם גם אדמו"רים, רבנים וראש ישיבות. גדולי האדמו”רים והרבנים חתמו על כרוז שקורא לכל החרדים לדבר ה’ להיחלץ לפעולה, ולהצטרף להמשך המבצע.
 
שלוש שנים מאז החל המבצע, ביום [[ל"ג בעומר]] שנת [[תש"ל]], התקיימה [[פאראד|התהלוכה]] החגיגית המסורתית מול [[770]]. הרבי נשא שיחה בפני אלפי הילדים והמבוגרים שנכחו בתהלוכה, ואמר: כיון שנוכחנו שמאז [[ל"ג בעומר]] לפני שלוש שנים, שגם אז דובר על הבטחת הקדוש ברוך הוא בתורתו "ונתתי שלום בארץ", "וישבתם לבטח בארצכם", והוכרז על ההוספה במצוות הנחת תפילין, הרי דבר זה הציל אלפים ורבבות מישראל החיים וקיימים עד היום הזה, ויאריכו ימים ושנים.  
כהמשך עידוד המבצע, הצטרפו גדולי ישראל מכל גווני הקשת של היהדות החרדית, ביניהם גם אדמו”רים, רבנים וראש ישיבות. גדולי האדמו”רים והרבנים חתמו על כרוז שקורא לכל החרדים לדבר ה’ להיחלץ לפעולה, ולהצטרף להמשך המבצע.  


==קטרוגים==  
==קטרוגים==  
1,023

עריכות

תפריט ניווט