7,240
עריכות
מבשרי אחזה אלוקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:מבשרי אחזה אלוק לקטגוריה:האדם וגופו) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מבשרי אחזה | "'''מבשרי אחזה א־לוה'''", הוא חלק מדברי [[איוב]] שהפך לאחד היסודות המרכזיים בתורת הקבלה והחסידות. ומשמעותו היא: שהאדם יכול להכיר את הבורא באמצעות דוגמאות ומשלים מגופו הגשמי. | ||
==הפסוק== | ==הפסוק== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱ־לוׁהַ|מקור=[[ספר איוב]] פרק יט, כו}} | |||
ההבנה הפשוטה בהקשרו המקומי של הפסוק היא: | |||
ש[[איוב]] מתלונן על כך שחותכים את עורו, ובבשרו הוא רואה משפטים ויסורים (רש"י ואבן עזרא), או שמכיוון שבלה עורו ונשברו עצמותיו, הוא משיג ורואה דברים רוחניים יותר מאשר את בשרו (מצודות), או בדומה לכך – שמכיוון שכלה בשרו הוא משיג אלוקות, דבר הנמנע בהיות הגוף בשלמותו (האלשיך). | |||
{{ | ==מצוות מילה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ברית מילה]]}} | |||
ב[[ספר הזהר]]{{הערה|חלק א צד, א.}} כתב שדיוק לשון הפסוק "מבשרי" ולא "מעצמי" (ההבנה שאותה מקדמת תורת הקבלה כדלקמן), הוא שהכוונה היא למה שכתוב "והיתה בריתי בבשרכם"{{הערה|[[פרשת לך לך]] יז, יג.}}. והיינו, שכאשר האדם מהול, הוא יכול לראות על ידי הברית את הקב"ה, ממנו - מהברית - ממש. | |||
== | דבר זה דומה למה שכתוב בבראשית רבה{{הערה|פרשה מח, ב.}} שאברהם אבינו אמר שבזכות הברית התגלתה אליו השכינה, ואילולי הברית, | ||
שאברהם אבינו אמר: "אחר עורי נקפו זאת" - אחרי שמלתי את עצמי באו רבים להידבק בברית, "ומבשרי אחזה אלוה" - ואילולי שעשיתי זאת, מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי{{הערה|משמעות המדרש היא כמו בזהר - שההתגלות האלקית הייתה מהברית.}}. | |||
==בקבלה== | |||
המשמעות הפשוטה של הפסוק היא כי מהחכמה העמוקה הטמונה בבריאת האדם ובכל פרט מפרטיו, האדם יכול לראות ולהבין את מציאות הקב"ה בבהירות גדולה כל כך הנקראת [[ראיה]], באופן שאין כל ספק וספק ספיקא. | המשמעות הפשוטה של הפסוק היא כי מהחכמה העמוקה הטמונה בבריאת האדם ובכל פרט מפרטיו, האדם יכול לראות ולהבין את מציאות הקב"ה בבהירות גדולה כל כך הנקראת [[ראיה]], באופן שאין כל ספק וספק ספיקא. | ||
| שורה 15: | שורה 23: | ||
יסוד זה הוא אשר מושתת עליו כל תורת הקבלה ואחריה כל תורת החסידות, ומשמשת בתמידות כמקור בהירות בהבנת העניינים העמוקים בחסידות, כי כל דבר גשמי הוא כעין [[משל]] ו[[מרכבה]] להשגת ענין רוחני, למרות שהרוחניות הוא ענין שכלי ולמעלה מהשכל ואינו כלל מענין הגשמיות. | יסוד זה הוא אשר מושתת עליו כל תורת הקבלה ואחריה כל תורת החסידות, ומשמשת בתמידות כמקור בהירות בהבנת העניינים העמוקים בחסידות, כי כל דבר גשמי הוא כעין [[משל]] ו[[מרכבה]] להשגת ענין רוחני, למרות שהרוחניות הוא ענין שכלי ולמעלה מהשכל ואינו כלל מענין הגשמיות. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:האדם וגופו|*]] | [[קטגוריה:האדם וגופו|*]] | ||