49
עריכות
תומכי תמימים קריית גת (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]. | את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]. | ||
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי | במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי . בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]. | ||
בתחילת שנות הנו"נים עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה. | בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון | ||
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער ופסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר. | |||
בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה. | |||
משגיח הכשרות בישיבה הוא הרב '''יאיר בס'''. | |||
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. | בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי [[ירושה]] של הרב [[יעקב פלס]] שהשאיר במיוחד לכך. | ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי [[ירושה]] של הרב [[יעקב פלס]] שהשאיר במיוחד לכך. | ||
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל | לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר. | ||
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] שופץ הזאל ונבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. | ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] שופץ הזאל ונבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. | ||
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק. | כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק. | ||
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז. | |||
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה ובעקבות בעיות חמורות ביציבותו של בניין הישיבה הקטנה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול "זאל" מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים הבניין יושלם בחודש חשוון תשע"ט. | |||
ישיבת תומכי תמימים בקרית גת שומרת לעצמה מקום של כבוד, כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. בשנת ה'תשע"א למדו בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכמה עשרות תלמידים במתיבתא). | ישיבת תומכי תמימים בקרית גת שומרת לעצמה מקום של כבוד, כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. בשנת ה'תשע"א למדו בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכמה עשרות תלמידים במתיבתא). | ||