יצחק נמס: הבדלים בין גרסאות בדף

{{אין תמונה}}

כשקפא הים הבלטי, בחורף [[תש"א]], ופסקו להגיע פליטים, החליטו הוריו לעזוב את [[אירופה]] ולעבור ל[[ארצות הברית]]. בסוף החורף הגיעה המשפחה לעיר פטסמו שבצפון פינלנד משם הפליגו באוניה "קרולינה טורדן". במהלך ההפלגה עלה ר' יצחק על גשר הפיקוד לצפות בשקיעה, אך נזכר שטרם התפלל תפילת [[מנחה]]. דקות ספורות לאחר שירד מגשר הפיקוד והחל בתפילה הופצצה הספינה ממטוסים גרמניים, וגשר הפיקוד היה הראשון שנפגע{{הערה|אזרח פנדי שהיה עם ר' יצחק על גשר הפיקוד נהרג במקום.}}. הספינה כולה החלה להתלקח, והקברניט שיגר קריאות הצלה. ספינת מלחמה בריטית שהייתה בקרבת מקום חילצה ב[[נסים]] את הנוסעים. הניצולים שוכנו באי ליד העיר חופי, בתוך בסיס צבאי.

אחרי מספר חודשי המתנה, ב[[ליל הסדר]], קיבלו הנוסעים הודעה כי ב[[שבת]] הקרובה תצא אוניה לעבר ארצות הברית. בשל קדושת השבת החליט אביו ר' אהרון, להישאר באי, [[מסירות נפש|למרות הסכנה שבדבר]], עד להזדמנות אחרת שלא תפגע בשמירת השבת. כעבור שבועיים עלו על אוניה אחרת, אז התברר להם כי האוניה הראשונה הוטבעה על ידי הגרמנים.

כשהגיעו ל[[ניו יורק]] נכנסה המשפחה ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]]. במהלך ה[[יחידות]] סיפרו לרבי על ניסי ההצלה שחוו בדרכם לארצות הברית. [[הרבי הריי"צ]] הרים את ידיו ואמר שה[[השגחה העליונה]] הצילה אותם לא רק בגלל ה[[בטחון]] שהיה להם, אלא גם כדי שיוכלו להפיץ את היהדות במקומם החדש.