1,221
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה}} | {{בעריכה}} | ||
רבי יצחק לוריא נולד | == תולדותיו == | ||
בגיל שלושים ואחד נתגלה כצדיק וקדוש, והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים [[גורי האר"י]] בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי [ | מקובל וממפיצי תורת הקבלה. | ||
רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת [[שצ"ד]], בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה נישא לבת דודו, במשך זמן ארוך התבודד. | |||
בגיל שלושים ואחד לאחר פטירת [[רבי משה קרודבירו]] נתגלה בצפת כצדיק וקדוש, והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים [[גורי האר"י]] בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי [[ישראל סרוג]], ועוד רבים. | |||
האריז"ל נפטר בגיל שלושים ושלש, ונקבר בצפת. | האריז"ל נפטר בגיל שלושים ושלש, ונקבר בצפת. | ||
== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה == | |||
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[רבי משה קרודבירו]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד. | האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[רבי משה קרודבירו]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד. | ||
== האריז"ל בתורת חב"ד == | |||
[[הרבי][ מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי. | [[הרבי][ מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי. | ||
== ספריו == | |||
בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד9 בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא". | בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד9 בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא". |