מרדכי יוסף אלעזר ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אולי עדיף כך
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
(אולי עדיף כך)
 
(13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ראדזין 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל]]
[[קובץ:ראדזין 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל]]
ה[[אדמו]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].
האדמו"ר רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' היה האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].


האדמו"ר נולד ביום כ"ז ב[[שבט]] [[תרל"ג]] ב[[עיירה]] איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת [[תרל"ג]].
==תולדות חיים==
האדמו"ר נולד ביום [[כ"ז בשבט]] [[תרל"ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, האדמו"ר רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם "בעל התכלת".


בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.
בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.


==נשיאותו ==
===קשריו עם אדמו"ר הרש"ב===
===קשריו עם אדמו"ר הרש"ב===
אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]].
אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]].
שורה 16: שורה 16:
חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת ב[[ציצית]] מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".
חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת ב[[ציצית]] מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".


עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].
עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].
===קשריו עם אדמו"ר הריי"צ===
===קשריו עם אדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו{{הערה|נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 214 - כ"ה [[תשרי]] תש"ס}}.
בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו{{הערה|נחשפה על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 214 - כ"ה [[תשרי]] תש"ס}}.


בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|בעת חתונת]] [[אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה{{הערה|מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא}}. [[חסיד]]ים מספרים כי בעת שה[[אדמו"ר]] עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|קובץ [[תפארת ראדזין]] שבט [[תשמ"ט]] - מפי עדות אחד שנכח שם.}}.
בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|בעת חתונת]] [[אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה{{הערה|מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא}}. [[חסיד]]ים מספרים כי בעת שה[[אדמו"ר]] עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|קובץ [[תפארת ראדזין]] שבט [[תשמ"ט]] - מפי עדות אחד שנכח שם.}}.


ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|נסתלק]] ביום כ"ו [[שבט]] [[תרפ"ט]] בעיר [[ורשה]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ז}}, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".
קיים תיאור מפי אחד הנוכחים על רשמי הנוכחים מהמאורע:
{{ציטוטון|"והנה הגיע גם הרבי הגדול והקדוש מראדזין, רבי מרדכי יוסף
אלעזר זצוק"ל. יצרנו חומת אנשים מסביב לרבי, שלא ייפגע
מחמת הצפיפות. ראינו מקרוב את קבלת הפנים והפרידה של
המחותן, הריי"צ. תשומת הלב המלאה הופנתה לרבי מראדזין,
ושמענו אח"כ מגדולי חסידי ליובאוויטש, שהכירו והבינו היטב
לא רק את דברי רבם הגדול, אלא גם את הבעת פניו, כי צורת
קבלת פנים ופרידה כזו, כמעט וטרם זכו לראות, ומזה הם לומדים
לדעת את מידת גודלו של אורח גדול זה."}}{{הערה|מתוך אוצר רשימותיו
של הרה"ח ר' ישראל מרדכי אידלמן ז"ל
מזקני חסידי ראדזין שזכה להסתופף בחצה"ק ראדזין בשנים שלפני המלחמה
ומעסקני היהדות החרדית בפתח תקווה.}}.
ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[כ"ו שבט]] [[תרפ"ט]] בעיר [[ורשה]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ז}}, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".


== נוסח התפילה ==
== נוסח התפילה ==


אדמו"רי ראדזין התפללו בסידור 'אור המאיר' שהיה נפוץ בפולין, והוא נוסח אר"י לפי אדמו"ר הזקן{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew על פי עדותו של האדמו"ר מראדזין הנוכחי]}}.
אדמו"רי ראדזין התפללו בסידור 'אור המאיר' שהיה נפוץ בפולין, והוא נוסח האר"י לפי אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew על פי עדותו של האדמו"ר מראדזין הנוכחי] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.
 
==משפחתו==
==משפחתו==


*בנו (מייסד ישיבת "[[סוד ישרים]]") ה[[אדמו]] רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] [[הי"ד]].
*בנו (מייסד ישיבת "[[סוד ישרים]]") האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]]


*בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב [[יעקב גרומן]] [[הי"ד]].
*בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב יעקב גרומן


*בתו מרת [[טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה]] [[הי"ד]].
*בתו מרת טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה


*חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]] [[הי"ד]].
*חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]]


*בתו הרבנית מרת שרה זלדה [[הי"ד]]. אשת ה[[אדמו]] רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]].
*בתו הרבנית מרת שרה זלדה, אשת האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]].


*בתו הדסה [[הי"ד]].
*בתו הדסה


==ספריו==
==ספריו==
שורה 45: שורה 59:
*'''תפארת יוסף''' - דרשות ומאמרים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]], בעריכת הרב יעקב קארנבליט.
*'''תפארת יוסף''' - דרשות ומאמרים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]], בעריכת הרב יעקב קארנבליט.


==הערות==
{{הערות שוליים}}
 
<references/>
 
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ג]]
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[כ"ז בשבט]] [[תרל"ג]] - [[כ"ו בשבט]] [[תרפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]]}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[כ"ז בשבט]] [[תרל"ג]] - [[כ"ו בשבט]] [[תרפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]]}}

תפריט ניווט