מנהגי ח"י אלול: הבדלים בין גרסאות בדף

מעת אשר נתפרסם אשר יום השמונה עשר ב[[חודש אלול]] הוא יום ההולדת של הבעש"ט ושל רבינו הזקן - נהגו, בכמה מקומות ובפרט בבתי כנסיות חב"ד, לעשות אותו יום-[[התוועדות]] בסיפור מעשי צדיקים, חיזוק בדרכי החסידים בכלל ו[[אהבת ישראל]] בפרט וקבלת החלטות בקביעות עתים ללימוד התורה - הנגלה והנסתר. בהתעוררות מיוחדה חוגגים יום הולדת זה בבית הרב, והאדמו"ר אומר דברי התעוררות בתורה ועבודה, ולפעמים - גם מאמר חסידות<ref>אגרות קודש אדמו"ר מה"מ א, עמ' רל</ref>.

בחודש אלול הוא הגילוי של "אני לדודי" באתערותא-דלתתא, ומהות וענין ההכנה לכך היא בענין של תשובה ולב נשבר, בשנים-עשר הימים שבין ח"י אלול עד ראש-השנה.. בשנים-עשר יום אלו ההכנה היא בעריכת חשבוךהנפש של שנים עשר ירחי השנה, יום לחודש יום לחודש. ח"י אלול הוא יום חשבון הנפש של [[חודש תשרי]] שעבר, ובשעת עריכת חשבון זה יש לזכור את כל ההחלטות שקיבל על עצמו בחודש תשרי, הן ב'סור-מרע' והן ב'ועשה טוב', וכמה מההחלטות הללו אכן קויימו. באופן כזה צריך להיות חשבון-הנפש גם בשאר שנים-עשר ימי ההכנה, בכל יום לפי חודשי השנה<ref>ספר השיחות תש"ג עמ' 177</ref>.  

בנוגע לעבודת הימים מן ח"י אלול ואילך, ביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר שנים עשר ימים אלו הם ימי חשבון הנפש של כל שנים עשר חדשי השנה העוברת - יום לחודש יום לחודש. ח"י אלול - הוא יום החשבון של [[חודש תשרי]] העבר, ערב ר"ה - הוא יום הקבוע לחשבון הנפש של חודש אלול, אשר זהו הכשרה האחרונה לעבודה של ראש השנה, לקבל את הכתיבה וחתימה טובה על לימוד התורה, קיום המצות ועבודה שבלב - ביחד עם שנה טובה ומתוקה בגשמיות<ref>ספר המנהגים</ref>.  

ובשנה מעוברת, צריכים לומר דחשבון הנפש דשני חדשי אדר [הוא] ביום אחד, שהרי שמם אחד - וכמה מענייניהם<ref>לקוטי-שיחות, כד, עמ' 642</ref>.

בספר השיחות תש"ג<ref>עמ' 140</ref> נאמר: ביום השלישי י"ז אלול תרנ"ג, אחר הלימוד, אומר לי אבי [מוהרש"ב]: מחר - ביום רביעי [ח"י אלול] - בהשכמה, טבול במקוה, ואל תאמר תחנון.

בס' ימי-בראשית<ref>עמ'235</ref> מסופר, שבתפילת המנחה של ח"י אלול תש"י, קודם [[חזרת הש"ץ]], פנה הרבי (שהתפלל אז לפני התיבה) אל הנוכחים, ושאל ברמיזה אם אומרים תחנון. והשיבוהו שאין אומרים, ולא אמר תחנון. ע"כ.