11,222
עריכות
סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "חזן " ב־"חזן ") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== מנהגי חב"ד == | == מנהגי חב"ד == | ||
מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש השנה או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שאיתא ב[[לקוטי תורה]]<ref>דברים יד, א. | מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש השנה או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שאיתא ב[[לקוטי תורה]]<ref>דברים יד, א.}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש [[חודש אלול]] ואילך"<ref>לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}. | ||
סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא-רייסין-זאמוט, בשינויים קלים<ref>'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות. | סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא-רייסין-זאמוט, בשינויים קלים<ref>'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}. | ||
בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג ה[[שליח ציבור|חזן]] על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל<ref>[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]], עמ' 155. | בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. מסופר, כי פעם, באמירת הסליחות, דילג ה[[שליח ציבור|חזן]] על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אדמו"ר הרש"ב, באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו'. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל<ref>[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]], עמ' 155.}}. | ||
את פיוט "ה[[נשמה]] לך", מתחיל הש"ץ בקול רם<ref>'[[ליקוט טעמים ומקורות]].' | את פיוט "ה[[נשמה]] לך", מתחיל הש"ץ בקול רם<ref>'[[ליקוט טעמים ומקורות]].'}}. כשמתחילין סליחה אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו", חוץ מסליחה המתחלת בשם <ref>[[מגן אברהם]], סוף סימן תקפא.}}. אבל בסליחה המתחלת "אדון", אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו" <ref>אשל אברהם להגה"צ מבוטשאטש. וראה [[לקוטי תורה]], דברים, סג רע"א. ליקוט טעמים ומקורות.}}. הנוסח ב"אל מלך יושב" - "'''ו'''מתנהג בחסידות", בתוספת וא"ו<ref>על פי ה'הוספה' ללקוטי מנהגים, וספר המנהגים.}}. את פסוקי "שמע קולנו" אומרים פסוק בפסוק, ה[[שליח ציבור|חזן]] וקהל, עד הפסוק "אל תעזבנו" ולא עד בכלל<ref>'ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.}}. בסליחות אין אומרים [[וידוי]] - "אשמנו בגדנו" כו' - אלא רק פעם אחת<ref>ספר המנהגים.}}. וכן אין נופלין על פניהם<ref>[[ספר המנהגים]].}}. | ||
אומרים [[קדיש]] "תתקבל" אחר הסליחות, גם אם מתפללים [[שחרית]] מיד אחריהן<ref>'ליקוט טעמים ומקורות'. | אומרים [[קדיש]] "תתקבל" אחר הסליחות, גם אם מתפללים [[שחרית]] מיד אחריהן<ref>'ליקוט טעמים ומקורות'.}}. בסיום הסליחות נוהגים אנ"ש לשיר את הניגון שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] [[תש"כ]] '[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]', גם בבית מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש. | ||
מנהגנו שלא לומר פסוקי "זכור ברית" בערב ראש השנה. הדבר אינו מוסבר, וכן על דרך זה חידוש דאמירת "ויאמר דוד אל גד" ב[[נפילת אפים]]. הרבי שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין<ref>אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ' ע. | מנהגנו שלא לומר פסוקי "זכור ברית" בערב ראש השנה. הדבר אינו מוסבר, וכן על דרך זה חידוש דאמירת "ויאמר דוד אל גד" ב[[נפילת אפים]]. הרבי שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין<ref>אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ' ע.}}. | ||
הסליחות בשאר הימים (מלבד [[מוצאי שבת]] סליחות) - באשמורת הבוקר<ref>ספר המנהגים. | הסליחות בשאר הימים (מלבד [[מוצאי שבת]] סליחות) - באשמורת הבוקר<ref>ספר המנהגים.}}. | ||
== בהיסטוריה החסידית == | == בהיסטוריה החסידית == | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה. בטעם דבר זה אמר [[הצמח צדק]]: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה". עוד ביאר, שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד [[יום הכיפורים]] העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}. | אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה. בטעם דבר זה אמר [[הצמח צדק]]: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה". עוד ביאר, שעד ראש השנה העבודה היא בדיבור, ומשם ואילך ועד [[יום הכיפורים]] העבודה היא במחשבה{{הערה|המלך במסיבו, ב, עמ' כב}}. | ||
על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש]], [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק]], ו[[הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי]], כן אומרים סליחות. <ref>[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/maftechot/1/21&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8[[ספר השיחות]] מוהרייצ, תש"ח] | על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש]], [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק]], ו[[הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי]], כן אומרים סליחות. <ref>[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/maftechot/1/21&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8[[ספר השיחות]] מוהרייצ, תש"ח]}} בליובאוויטש היו חסידים שכן אמרו סליחות. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||