נפש: הבדלים בין גרסאות בדף

'''נפש''' זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. ב[[עבודת ה']], 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. ערך זה עוסק בנפש ככינוי כללי לחלק הרוחני שבאדם הכולל נפש אלוקית ונפש הבהמית, ולא לחלק הפרטי שבנשמה הנקרא נפש.

הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]] ביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; ב[[מוחין]] ובמידות יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.

ישנה מחלוקת בין גדולי [[הראשונים]] אם מדובר ב[[נשמה]] אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. [[הרמב"ם]] סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. [[הרמב"ן]] סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית".

בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי [[נשמה|נשמות]] שהן ה[[נפש הבהמית]] וה[[נפש אלוקית]]. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מ[[קליפת נוגה]] והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש [[נפש]] אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]].

כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא הייתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי.

בנוגע למבנה הנפש לדעת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין ה[[נפש הבהמית]] ל[[נפש האלוקית]]. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]].

*'''רוח''' היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של הנשמה היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]]. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל [[בהמה]] שיש לה רק נפש.

*רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי אבות).

[[קטגוריה:תורת החסידות]]