אברהם שיינס: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 419 בתים ,  5 בינואר 2017
הגהה, ניסוח
מ (החלפת טקסט – "שו"ת צמח צדק" ב־"שו"ת צמח צדק")
(הגהה, ניסוח)
שורה 1: שורה 1:
הגאון החסיד רבי '''אברהם שיינעס''', היה מגאוני [[שקלאוו]].  
הגאון החסיד רבי '''אברהם שיינעס''' - חתן [[אדמו"ר הזקן]], מתחילה היה מגודלי ה[[מתנגד]]ים לתנועת ותורת [[החסידות]], אך בהשפעת ר' [[יוסף כל בו]] נסע ל[[ליאזנא]] ונהיה חסיד מובהק של [[אדמו"ר הזקן]] אשר לקחו לחתן לבתו הרבנית [[רחל|רחל (בת אדמו"ר הזקן)]].  


נולד לאביו ר' צבי, שהי' מגדולי ומחשובי ה[[מתנגד]]ים.
==כמתנגד==
 
היה מגאוני [[שקלאוו]] בהתחלה [[מתנגד]] חריף מאד, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי ה[[מתנגדים]]) וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל ב[[שקלוב]]{{הערת שוליים|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}.
ר' אברהם עצמו היה בהתחלה [[מתנגד]] חריף מאד, וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל ב[[שקלוב]]{{הערת שוליים|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}.


על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[ליטא]] שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.
על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[ליטא]] שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}.
שורה 23: שורה 22:
כעבור זמן החליט לנסוע לאדמו"ר הזקן, ואז נסע בריש גלי ועמו נסעו מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]]{{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הויכוח לא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו.}}.
כעבור זמן החליט לנסוע לאדמו"ר הזקן, ואז נסע בריש גלי ועמו נסעו מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]]{{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הויכוח לא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו.}}.


== ה[[נישואין]] עם בת [[אדמו"ר הזקן]] ==
==ה[[נישואין]] עם בת [[אדמו"ר הזקן]]==


לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[רבינו הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]], ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:
לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[אדמו"ר הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית [[הרבנית רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]], ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:


{{ציטוט|תוכן=הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו ה[[עברית]] בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב{{מונחון|גדא טבא|מזל טוב}}|מקור=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] עמ' 120}}  
{{ציטוט|תוכן=הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו ה[[עברית]] בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב{{מונחון|גדא טבא|מזל טוב}}|מקור=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] עמ' 120}}  


ר' אברהם היה נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ו[[אדמו"ר הזקן]] היה מקרבו ביותר, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]].
ר' אברהם היה נשוי עם [[הרבנית רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]] חמש שנים לערך, ו[[אדמו"ר הזקן]] היה מקרבו מאד, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]].


הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"א]], והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)]]: "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)}}.
[[הרבנית רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]] נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"א]], והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)]]: "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)}}.


ר' אברהם נישא בזיווג שני והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערת שוליים|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}.
ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערת שוליים|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}, לאחר החתונה עקר מליאדי {{הערת שוליים|ראה [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.


לאחר חתונה בזיווג שלישי עקר מליאדי {{הערת שוליים|ראה [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.
לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטראשלע]], ולאחר פטירתו עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בקשרי מכתבים בעניני הלכה.{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}}
 
בפנקס חברה קדישה של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז.{{הערת שוליים|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}}
לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטראשלע]], ולאחר פטירתו עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת.{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}}


גיסו היה החסיד ר' משה מדריבין.
גיסו היה החסיד ר' משה מדריבין.
בפנקס חברה קדישה של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז.{{הערת שוליים|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}}


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט