39,916
עריכות
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " שנאה" ב־" שנאה"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " שנאה" ב־" שנאה") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרק י והנה''' כשהאדם מגביר [[נפש האלוקית|נפשו האלהית]] ונלחם כל כך עם ה[[נפש הבהמית|בהמית]] עד שמגרש ומבער הרע שבה מ[[חלל השמאלי]] כמו שנאמר "ובערת הרע מקרבך" ואין הרע נהפך לטוב ממש נקרא [[צדיק שאינו גמור]] וצדיק ורע לו דהיינו שיש בו עדיין מעט מזער רע ב[[חלל השמאלי]] אלא שכפוף ובטל לטוב מחמת מיעוטו ולכן נדמה לו כי ויגרשהו וילך לו כולו לגמרי אבל באמת אלו חלף והלך לו לגמרי כל הרע שבו היה נהפך לטוב ממש. וביאור הענין כי הנה [[צדיק גמור]] שנהפך הרע שלו לטוב ולכן נקרא [[צדיק וטוב לו]] הוא על ידי הסרת ה[[בגדים הצואים]] לגמרי מהרע דהיינו למאוס מאד בתענוגי עולם הזה להתענג בם בתענוגות בני אדם למלאת תאות הגוף בלבד ולא ל[[עבודת ה']] מפני היותם נמשכים ונשפעים מה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] וכל מה שהוא מה[[סטרא אחרא]] ה[[צדיק גמור]] הוא שונאו בתכלית השנאה מחמת גודל אהבתו לה' וקדושתו ב[[אהבה בתענוגים|אהבה רבה בתענוגים]] וחיבה יתרה הנ"ל כי הם זה לעומת זה כדכתיב "תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי חקרני ודע לבבי" וגו' וכפי ערך גודל האהבה לה' כך ערך גודל השנאה ל[[סטרא אחרא]] והמיאוס ברע בתכלית כי המיאוס הוא הפך האהבה ממש כמו ה[[שנאה]]. ו[[צדיק שאינו גמור]] הוא שאינו שונא ה[[סטרא אחרא]] בתכלית השנאה ולכן אינו מואס גם כן ברע בתכלית, וכל שאין השנאה והמיאוס בתכלית ע"כ נשאר איזה שמץ אהבה ותענוג לשם ולא הוסרו ה[[בגדים הצואים]] לגמרי מכל וכל ולכן לא נהפך לטוב ממש מאחר שיש לו איזה אחיזה עדיין בבגדים הצואים אלא שהוא בטל במיעוטו וכלא חשיב ולכן נקרא צדיק ורע כפוף ובטל לו. ועל כן גם אהבתו לה' אינו בתכלית ולכן נקרא צדיק שאינו גמור. והנה מדרגה זו מתחלקת לרבבות מדרגות בענין בחינת מיעוט הרע הנשאר מאחת מ[[ארבע יסודות]] הרעים, ובענין ביטולו במיעוטו בששים על דרך משל או באלף ורבבה וכיוצא על דרך משל, והן הם בחינת צדיקים הרבים שבכל הדורות כדאיתא בגמרא דתמניסר אלפי צדיקי קיימי קמיה הקב"ה אך על מעלת [[צדיק גמור]] הוא שאמר [[רשב"י]] "ראיתי בני עליה והם מועטים" כו' שלכן נקראים בני עליה שמהפכין הרע ומעלים אותו לקדושה כדאיתא ב[[זהר]] בהקדמה שכשרצה [[רבי חייא (מחכמי הזוהר)|רבי חייא]] לעלות להיכל [[רבי שמעון בן יוחאי]] שמע קלא נפיק ואמר מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא וטעמין מרירו למיתקא עד לא ייתון הכא וכו': | '''פרק י והנה''' כשהאדם מגביר [[נפש האלוקית|נפשו האלהית]] ונלחם כל כך עם ה[[נפש הבהמית|בהמית]] עד שמגרש ומבער הרע שבה מ[[חלל השמאלי]] כמו שנאמר "ובערת הרע מקרבך" ואין הרע נהפך לטוב ממש נקרא [[צדיק שאינו גמור]] וצדיק ורע לו דהיינו שיש בו עדיין מעט מזער רע ב[[חלל השמאלי]] אלא שכפוף ובטל לטוב מחמת מיעוטו ולכן נדמה לו כי ויגרשהו וילך לו כולו לגמרי אבל באמת אלו חלף והלך לו לגמרי כל הרע שבו היה נהפך לטוב ממש. וביאור הענין כי הנה [[צדיק גמור]] שנהפך הרע שלו לטוב ולכן נקרא [[צדיק וטוב לו]] הוא על ידי הסרת ה[[בגדים הצואים]] לגמרי מהרע דהיינו למאוס מאד בתענוגי עולם הזה להתענג בם בתענוגות בני אדם למלאת תאות הגוף בלבד ולא ל[[עבודת ה']] מפני היותם נמשכים ונשפעים מה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] וכל מה שהוא מה[[סטרא אחרא]] ה[[צדיק גמור]] הוא שונאו בתכלית השנאה מחמת גודל אהבתו לה' וקדושתו ב[[אהבה בתענוגים|אהבה רבה בתענוגים]] וחיבה יתרה הנ"ל כי הם זה לעומת זה כדכתיב "תכלית [[שנאה]] שנאתים לאויבים היו לי חקרני ודע לבבי" וגו' וכפי ערך גודל האהבה לה' כך ערך גודל השנאה ל[[סטרא אחרא]] והמיאוס ברע בתכלית כי המיאוס הוא הפך האהבה ממש כמו ה[[שנאה]]. ו[[צדיק שאינו גמור]] הוא שאינו שונא ה[[סטרא אחרא]] בתכלית השנאה ולכן אינו מואס גם כן ברע בתכלית, וכל שאין השנאה והמיאוס בתכלית ע"כ נשאר איזה שמץ אהבה ותענוג לשם ולא הוסרו ה[[בגדים הצואים]] לגמרי מכל וכל ולכן לא נהפך לטוב ממש מאחר שיש לו איזה אחיזה עדיין בבגדים הצואים אלא שהוא בטל במיעוטו וכלא חשיב ולכן נקרא צדיק ורע כפוף ובטל לו. ועל כן גם אהבתו לה' אינו בתכלית ולכן נקרא צדיק שאינו גמור. והנה מדרגה זו מתחלקת לרבבות מדרגות בענין בחינת מיעוט הרע הנשאר מאחת מ[[ארבע יסודות]] הרעים, ובענין ביטולו במיעוטו בששים על דרך משל או באלף ורבבה וכיוצא על דרך משל, והן הם בחינת צדיקים הרבים שבכל הדורות כדאיתא בגמרא דתמניסר אלפי צדיקי קיימי קמיה הקב"ה אך על מעלת [[צדיק גמור]] הוא שאמר [[רשב"י]] "ראיתי בני עליה והם מועטים" כו' שלכן נקראים בני עליה שמהפכין הרע ומעלים אותו לקדושה כדאיתא ב[[זהר]] בהקדמה שכשרצה [[רבי חייא (מחכמי הזוהר)|רבי חייא]] לעלות להיכל [[רבי שמעון בן יוחאי]] שמע קלא נפיק ואמר מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא וטעמין מרירו למיתקא עד לא ייתון הכא וכו': | ||
ועוד נקראים בני עליה מפני שגם עבודתם בבחינת ועשה טוב בקיום התורה ומצותיה הוא לצורך גבוה ומעלה מעלה עד רום המעלות ולא כדי לדבקה בו יתברך בלבד לרוות צמאון נפשם הצמאה לה' כמו שנאמר "הוי כל צמא לכו למים" וכמו שמבואר במקום אחר אלא כדפירשו ב[[תיקונים]] איזהו חסיד המתחסד עם קונו עם קן דיליה לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתיה בתחתונים וכמו שנאמר ב[[רעיא מהימנא]] פרשת תצא כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה ונשמתיה כו' ומסר גרמיה למיתה עלייהו למיפרק לון כו' וכמו שמבואר במקום אחר. [ושניהם עולים בקנה אחד כי על ידי ה[[עבודת הבירורים|בירורים]] שמבררים מ[[נוגה]] מעלים [[מיין נוקבין]] ונעשים יחודים עליונים להוריד [[מיין דכורין]] שהם הם מימי החסדים שבכל מצוה ומצוה מ[[רמ"ח מצות עשה]] שכולן הן בחינת [[חסד|חסדים]] ו[[מיין דכורין]] דהיינו המשכת קדושת אלהותו יתברך מלמעלה למטה להתלבש בתחתונים כמו שמבואר במקום אחר]:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude> | ועוד נקראים בני עליה מפני שגם עבודתם בבחינת ועשה טוב בקיום התורה ומצותיה הוא לצורך גבוה ומעלה מעלה עד רום המעלות ולא כדי לדבקה בו יתברך בלבד לרוות צמאון נפשם הצמאה לה' כמו שנאמר "הוי כל צמא לכו למים" וכמו שמבואר במקום אחר אלא כדפירשו ב[[תיקונים]] איזהו חסיד המתחסד עם קונו עם קן דיליה לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתיה בתחתונים וכמו שנאמר ב[[רעיא מהימנא]] פרשת תצא כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה ונשמתיה כו' ומסר גרמיה למיתה עלייהו למיפרק לון כו' וכמו שמבואר במקום אחר. [ושניהם עולים בקנה אחד כי על ידי ה[[עבודת הבירורים|בירורים]] שמבררים מ[[נוגה]] מעלים [[מיין נוקבין]] ונעשים יחודים עליונים להוריד [[מיין דכורין]] שהם הם מימי החסדים שבכל מצוה ומצוה מ[[רמ"ח מצות עשה]] שכולן הן בחינת [[חסד|חסדים]] ו[[מיין דכורין]] דהיינו המשכת קדושת אלהותו יתברך מלמעלה למטה להתלבש בתחתונים כמו שמבואר במקום אחר]:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude> | ||