31,419
עריכות
יצחק רייטפורט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ספריו
מ (החלפת טקסט – "צדקה " ב־"צדקה ") |
(←ספריו) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
[[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]] | [[קובץ:בדין הפאות הנוכריות מהודו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]] | ||
*'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] | *'''הלכה למעשה בדין הפאות מהודו''' - בשנת [[תשס"ד]] הופצו בעיר [[בני ברק]] מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה [[עבודה זרה]]. בעקבות כך, יצא הרב רייטפארט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארה"ב) ולקראת [[חג השבועות]] [[תשס"ד]] הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים. | ||
*'''הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין''' - בסוף שנת [[תשס"ד]] התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. ב[[חודש אלול]] תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון{{הערת שוליים|בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת [[הרשב"א]] דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.}} | *'''הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין''' - בסוף שנת [[תשס"ד]] התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. ב[[חודש אלול]] תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון{{הערת שוליים|בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת [[הרשב"א]] דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.}} | ||