לחיות גאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 779 בתים ,  25 בנובמבר 2016
עריכה
(עריכה)
שורה 21: שורה 21:
ביטוי נוסף התבטא הרבי בהגדרת עבודה זו שכל מה שנשאר לעשות הוא "לפתוח את העיניים" ולראות ש'הכל' כבר מוכן לגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב}} ביטוי זה הוא מעין הגדרה לאופן בו נעשית העבודה של "קבלת פני משיח" שעל ידי ההתבוננות ושימת לב שהכל מוכן לגאולה וכבר רואים בעולם גאולה, האדם חי גאולה בחייו שלו.
ביטוי נוסף התבטא הרבי בהגדרת עבודה זו שכל מה שנשאר לעשות הוא "לפתוח את העיניים" ולראות ש'הכל' כבר מוכן לגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב}} ביטוי זה הוא מעין הגדרה לאופן בו נעשית העבודה של "קבלת פני משיח" שעל ידי ההתבוננות ושימת לב שהכל מוכן לגאולה וכבר רואים בעולם גאולה, האדם חי גאולה בחייו שלו.


==מהותה==
==השלכותיה==
שכל חייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח בנוסף על העבודה העבודה הכללית שבכל יום "זכירת יציאת מצרים" שעניינה היציאה בכל יום מהגלות הפרטית. יש יציאה נעלית יותר "לחיות את ימות המשיח". העילוי שבזה הוא ש[[יציאת מצרים]] הייתה בסופו של דבר יציאה מוגבלת ולכן היה באופן של [[אתכפייא]] שבירת הרע ולכן לאחריה היו שוב גלויות. בשונה מהגאולה השלימה שתהיה גאולה ללא הגבלות כלל ולא יהיו אחריה גלויות. כמו כן בעבודת האדם משמעותה שהאדם לא רק מתגבר על הגבלות וההסתרים אלא מתעלה מעליהם באופן שאינם תופסים מקום כלל.{{הערה|שם=שמות|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.(התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 98 ואילך)}}
עבודה זו מתבטאת בכל מהלך החיים של יהודי: החל מה[[ציפיה לגאולה]] שלו, שמתחזקת ביתר שאת ומורגשת בכל צעד ושעל - עד כדי כך שגם בסיום האכילה הוא מרגיש "רעב" ל[[סעודת שור הבר והלווייתן]]{{הערה|שם=וירא נ"ב}}; וכן בהנהגתו בכל פרט בחייו היום-יומיים, שהיא במצב ורגש של גאולה, ומעין ההנהגה שתהיה בימות המשיח{{הערה|שיחות שבת פרשת פנחס תנש"א (ובמיוחד בסעיף יג); שמחת תורה תשנ"ב. ועוד.}}. כמו כן, כל מצוה וכל פעולה שהוא עושה חדורה בהכנה לקבלת פני משיח{{הערה|שם=חיי שרה}}.


חיות זו מתבטאת בכל מהלך החיים של האדם (הוא חש תשוקה לגאולה, כל מעשיו הם הכנה לגאולה, והוא מתנהג כבגאולה{{הערה|כן משמע מתוך כללות השיחות בזה, וראה בשיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] הערה 46)}})
כל [[עבודת ה']] שלו נעשית למעלה לגמרי מכל הגבלה, וללא צורך להתעסק עם הרע ולשלול אותו, כיון שהוא אינו שייך כלל לרע (כפי שיהיה לעתיד לבוא, שכל המעדנים המצויים יחשבו "כעפר" ולעניני העולם לא תהיה חשיבות){{הערה|ראה באריכות שיחת ש"פ ואתחנן תנש"א סעיף יא ואילך. וראה גם הערה 134 שם}}. הוא מגלה את הכוחות העמוקים ביותר של נשמתו, הרבה יותר מכמו ששיער (כפי שיתגלה בשלימות בגאולה, כמרומז בכיבוש הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] שיהיה אז){{הערה|שיחת שבת פרשת לך לך תנש"א סעיף יד.}}.
בשיחות שונות הוסיף ופירט הרבי כמה וכמה פרטים בהם מתבטא עבודה זו:


בענייני העולם הוא חדור ומתנהג בהכרה ש"אתה פעלתו" כפי שיהיה בימות המשיח - שבכל דבר יורגש מציאותו וחיותו האמיתיים ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו" ובהדגשה שלא רק שיודע שכל דבר הוא בשביל אלקות ולכן כל פעולותיו הם "לשם שמים" ו"[[בכל דרכיך דעהו]]" אלא לעתיד יתגלה ש"אין עוד מלבדו" אין שום מציאות כלל ולכן מלכתחילה אינו מרגיש את ענייני העולם כמציאות אלא אין עוד מלבדו.{{הערה|שיחת ליל [[שמחת תורה]] [[תשנ"ב]] סעיף ב ראה שם שזה הדיוק בגרסה בלשון חז"ל(סוף קידושין): "אני '''לא''' נבראתי '''אלא''' לשמש את קוני" על פני הגרסה: "אני נבראתי לשמש את קוני".}}  
עבודה זו משליכה גם על היחס של יהודי ל[[עולם]] ולענייניו: בכל דבר בעולם הוא רואה את מציאותו הפנימית והאמיתית, כיצד דבר זה מגלה את אלוקותו יתברך - "[[אין עוד מלבדו]]" (כפי שיתגלה בשלימות בגאולה); ולכן כל פעולותיו בעניני העולם הם "לשם שמים" ו"[[בכל דרכיך דעהו]]"{{הערה|שיחת ליל [[שמחת תורה]] [[תשנ"ב]] סעיף ב. ראה שם שזהו הדיוק בגרסה בלשון חז"ל (סוף קידושין): "אני '''לא''' נבראתי '''אלא''' לשמש את קוני", על פני הגרסה: "אני נבראתי לשמש את קוני".}}. כמו כן בבואו במגע עם אומות העולם הוא לא חושש ומתפעל מהם, אלא מתנהג בתוקף בעניני היהדות, ומכיר בכך שהעולם מוכן לגאולה וממילא אומות העולם מסייעות לעבודתו (כפי שיתקיים בגאולה, כאשר [[אומות העולם בזמן הגאולה|יתקיימו הייעודים]] "וידעו הגויים כי אני ה'", "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך"){{הערה|שיחות שבת פרשת קרח תנש"א, שבת פרשת בראשית ושבת פרשת ויגש תשנ"ב.}}.
 
וכן באכילתו ובשתייתו מרגיש הוא גאולה ומשיח (שמשתוקק לאכילה והשתייה ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]] ויין המשומר){{הערה|שם=וירא נ"ב}} גם בהתעסקותו עם אומות העולם הוא חדור בתוקף בכל ענייני יהדות כהיעוד שיהיה לעתיד לבוא "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" וידעו הגויים כי אני ה'".{{הערה|שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}}
 
וכל מעשיו הם עם מטרה אחת "להביא לימות המשיח", עבודת ה' שלו הן עם עצמו והן עבודת השליחות בהפצת היהדות והמעיינות עיקר עניינו הוא "לקבל פני משיח צדקנו".{{הערה|שם=חיי שרה}}
 
יהודי שחי גאולה כל עבודת ה' שלו היא בשלמות בלי התחלקות. וכן שלילת הדברים הלא רצויים (כ[[תאוות היתר]]), הנה מצד הסתכלותו בימות המשיח, מלכתחילה אינו בא לידי עבירה ואינו מחשיבם. מצד הגאולה אין לדברים אלו ממשות מלכתחילה.(כדברי [[הרמב"ם]] שלעתיד מעדנים יהיו כעפר - שלא יהיו חשובים מלכתחילה ויהיו חשובים כעפר).{{הערה|שם=ואתחנן|שיחת שבת פרשת ואתחנן תשנ"א}}


====בתורה====
====בתורה====
הוספה בלימוד התורה בכלל [[נגלה]] וחסידות (כמו הגלוי לעתיד שיהיה גלוי אלוקי בלי גבול).{{הערה| שיחת פרשת ואתחנן [[תשנ"א]] 137}}
הוספה בלימוד התורה בכלל, [[נגלה]] וחסידות, ללא הגבלה (כמו הגילוי לעתיד שיהיה גלוי אלוקי בלי גבול) - ובפרט בעניני משיח וגאולה{{הערה|שיחת ש"פ ואתחנן הנ"ל}}.
 
בלימוד '''הלכות''' התורה אף שעיקר הלימוד הם ההלכות שנוגעים לזמן זה בפועל, מכל מקום אדם שחי גאולה לומד אף הלכות ששייכים לימות המשיח.{{הערה| ח' מרחשוון תשנ"ב}}ואופן הלימוד הוא מתוך ידיעה ברורה שלומד עכשיו הלכה שנוגעת לרגע הבא מיד לאחר מכן. כמו כן [[לימוד הלכות בית הבחירה]] (בימי בין המצרים) לימודו הוא מתוך תשוקה לגאולה (ולא כתיקון לחורבן הגלות). {{הערה|שיחת פרשת בלק תשנ"א}}


בלימוד '''הלכות''' התורה אף שעיקר הלימוד הם ההלכות שנוגעים לזמן זה בפועל, מכל מקום אדם שחי גאולה לומד אף הלכות ששייכים לימות המשיח{{הערה| ח' מרחשוון תשנ"ב}}. ואופן הלימוד הוא מתוך ידיעה ברורה שלומד עכשיו הלכה שנוגעת לרגע הבא מיד לאחר מכן. כמו כן [[לימוד הלכות בית הבחירה]] (בימי בין המצרים) לימודו הוא מתוך תשוקה לגאולה (ולא כתיקון לחורבן הגלות). {{הערה|שיחת פרשת בלק תשנ"א}}


וכן בלימוד '''תורת החסידות''', מכיוון ש"באותו הזמן (בימות המשיח) לא יהי עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"(רמב"ם מלכים פרק יא) יש להוסיף בזמן זה בלימוד ב[[תורת החסידות]] - פנימיות התורה שעניינה "דעת את ה'".
וכן בלימוד '''תורת החסידות''', מכיוון ש"באותו הזמן (בימות המשיח) לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"(רמב"ם מלכים פרק יא) יש להוסיף בזמן זה בלימוד ב[[תורת החסידות]] - פנימיות התורה שעניינה "דעת את ה'".


ובהדגשה מיוחדת על אופן הלימוד (כבזמן הגאולה):
ובהדגשה מיוחדת על אופן הלימוד (כבזמן הגאולה):


א. '''ברחבות ובעניינים העמוקים''' שב[[תורת החסידות]] דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת ה[[מדות]] לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמא ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] באופן של [[רחובות הנהר]] וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ו[[פלפול]] התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה) {{הערה|שיחת ח מרחשוון [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 149 ואילך) וראה גם שיחת ט כסלו פרשת ויצא [[תשנ"ב]] (תורת מנחם שם עמוד 355) וראה שם שעבודת המוחין הוא כנגד הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] ולכל אחד חלק בארץ גם בחלק זה.}}
א. '''ברחבות ובעניינים העמוקים''' שב[[תורת החסידות]] דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת ה[[מדות]] לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמא ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] באופן של [[רחובות הנהר]] וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ו[[פלפול]] התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה) {{הערה|שיחת ח' מרחשוון [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 149 ואילך) וראה גם שיחת ט כסלו פרשת ויצא [[תשנ"ב]] (תורת מנחם שם עמוד 355) וראה שם שעבודת המוחין הוא כנגד הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] ולכל אחד חלק בארץ גם בחלק זה.}}


ב. '''בהבנה והשגה''', "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|התמים חלק א עמוד כד}} עד שענייני אלקות המתבארים ב[[תורת החסידות]] יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש על ידי ה[[אדמו"ר מוהרש"ב]] במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]]). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק:"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|שם=וירא נ"ב|שיחת פרש וירא [[תשנ"ב]] תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 267 ואילך}}
ב. '''בהבנה והשגה''', "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|התמים חלק א עמוד כד}} עד שענייני אלקות המתבארים ב[[תורת החסידות]] יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש על ידי ה[[אדמו"ר מוהרש"ב]] במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]]). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק:"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|שם=וירא נ"ב|שיחת פרש וירא [[תשנ"ב]] תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 267 ואילך}}

תפריט ניווט