מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
לחיות גאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה
(עריכה) |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ביטוי נוסף התבטא הרבי בהגדרת עבודה זו שכל מה שנשאר לעשות הוא "לפתוח את העיניים" ולראות ש'הכל' כבר מוכן לגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב}} ביטוי זה הוא מעין הגדרה לאופן בו נעשית העבודה של "קבלת פני משיח" שעל ידי ההתבוננות ושימת לב שהכל מוכן לגאולה וכבר רואים בעולם גאולה, האדם חי גאולה בחייו שלו. | ביטוי נוסף התבטא הרבי בהגדרת עבודה זו שכל מה שנשאר לעשות הוא "לפתוח את העיניים" ולראות ש'הכל' כבר מוכן לגאולה{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב}} ביטוי זה הוא מעין הגדרה לאופן בו נעשית העבודה של "קבלת פני משיח" שעל ידי ההתבוננות ושימת לב שהכל מוכן לגאולה וכבר רואים בעולם גאולה, האדם חי גאולה בחייו שלו. | ||
== | ==השלכותיה== | ||
עבודה זו מתבטאת בכל מהלך החיים של יהודי: החל מה[[ציפיה לגאולה]] שלו, שמתחזקת ביתר שאת ומורגשת בכל צעד ושעל - עד כדי כך שגם בסיום האכילה הוא מרגיש "רעב" ל[[סעודת שור הבר והלווייתן]]{{הערה|שם=וירא נ"ב}}; וכן בהנהגתו בכל פרט בחייו היום-יומיים, שהיא במצב ורגש של גאולה, ומעין ההנהגה שתהיה בימות המשיח{{הערה|שיחות שבת פרשת פנחס תנש"א (ובמיוחד בסעיף יג); שמחת תורה תשנ"ב. ועוד.}}. כמו כן, כל מצוה וכל פעולה שהוא עושה חדורה בהכנה לקבלת פני משיח{{הערה|שם=חיי שרה}}. | |||
כל [[עבודת ה']] שלו נעשית למעלה לגמרי מכל הגבלה, וללא צורך להתעסק עם הרע ולשלול אותו, כיון שהוא אינו שייך כלל לרע (כפי שיהיה לעתיד לבוא, שכל המעדנים המצויים יחשבו "כעפר" ולעניני העולם לא תהיה חשיבות){{הערה|ראה באריכות שיחת ש"פ ואתחנן תנש"א סעיף יא ואילך. וראה גם הערה 134 שם}}. הוא מגלה את הכוחות העמוקים ביותר של נשמתו, הרבה יותר מכמו ששיער (כפי שיתגלה בשלימות בגאולה, כמרומז בכיבוש הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] שיהיה אז){{הערה|שיחת שבת פרשת לך לך תנש"א סעיף יד.}}. | |||
עבודה זו משליכה גם על היחס של יהודי ל[[עולם]] ולענייניו: בכל דבר בעולם הוא רואה את מציאותו הפנימית והאמיתית, כיצד דבר זה מגלה את אלוקותו יתברך - "[[אין עוד מלבדו]]" (כפי שיתגלה בשלימות בגאולה); ולכן כל פעולותיו בעניני העולם הם "לשם שמים" ו"[[בכל דרכיך דעהו]]"{{הערה|שיחת ליל [[שמחת תורה]] [[תשנ"ב]] סעיף ב. ראה שם שזהו הדיוק בגרסה בלשון חז"ל (סוף קידושין): "אני '''לא''' נבראתי '''אלא''' לשמש את קוני", על פני הגרסה: "אני נבראתי לשמש את קוני".}}. כמו כן בבואו במגע עם אומות העולם הוא לא חושש ומתפעל מהם, אלא מתנהג בתוקף בעניני היהדות, ומכיר בכך שהעולם מוכן לגאולה וממילא אומות העולם מסייעות לעבודתו (כפי שיתקיים בגאולה, כאשר [[אומות העולם בזמן הגאולה|יתקיימו הייעודים]] "וידעו הגויים כי אני ה'", "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך"){{הערה|שיחות שבת פרשת קרח תנש"א, שבת פרשת בראשית ושבת פרשת ויגש תשנ"ב.}}. | |||
====בתורה==== | ====בתורה==== | ||
הוספה בלימוד התורה בכלל [[נגלה]] וחסידות (כמו | הוספה בלימוד התורה בכלל, [[נגלה]] וחסידות, ללא הגבלה (כמו הגילוי לעתיד שיהיה גלוי אלוקי בלי גבול) - ובפרט בעניני משיח וגאולה{{הערה|שיחת ש"פ ואתחנן הנ"ל}}. | ||
בלימוד '''הלכות''' התורה אף שעיקר הלימוד הם ההלכות שנוגעים לזמן זה בפועל, מכל מקום אדם שחי גאולה לומד אף הלכות ששייכים לימות המשיח{{הערה| ח' מרחשוון תשנ"ב}}. ואופן הלימוד הוא מתוך ידיעה ברורה שלומד עכשיו הלכה שנוגעת לרגע הבא מיד לאחר מכן. כמו כן [[לימוד הלכות בית הבחירה]] (בימי בין המצרים) לימודו הוא מתוך תשוקה לגאולה (ולא כתיקון לחורבן הגלות). {{הערה|שיחת פרשת בלק תשנ"א}} | |||
וכן בלימוד '''תורת החסידות''', מכיוון ש"באותו הזמן (בימות המשיח) לא | וכן בלימוד '''תורת החסידות''', מכיוון ש"באותו הזמן (בימות המשיח) לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"(רמב"ם מלכים פרק יא) יש להוסיף בזמן זה בלימוד ב[[תורת החסידות]] - פנימיות התורה שעניינה "דעת את ה'". | ||
ובהדגשה מיוחדת על אופן הלימוד (כבזמן הגאולה): | ובהדגשה מיוחדת על אופן הלימוד (כבזמן הגאולה): | ||
א. '''ברחבות ובעניינים העמוקים''' שב[[תורת החסידות]] דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת ה[[מדות]] לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמא ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] באופן של [[רחובות הנהר]] וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ו[[פלפול]] התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה) {{הערה|שיחת ח מרחשוון [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 149 ואילך) וראה גם שיחת ט כסלו פרשת ויצא [[תשנ"ב]] (תורת מנחם שם עמוד 355) וראה שם שעבודת המוחין הוא כנגד הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] ולכל אחד חלק בארץ גם בחלק זה.}} | א. '''ברחבות ובעניינים העמוקים''' שב[[תורת החסידות]] דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת ה[[מדות]] לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמא ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] באופן של [[רחובות הנהר]] וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ו[[פלפול]] התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה) {{הערה|שיחת ח' מרחשוון [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 149 ואילך) וראה גם שיחת ט כסלו פרשת ויצא [[תשנ"ב]] (תורת מנחם שם עמוד 355) וראה שם שעבודת המוחין הוא כנגד הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] ולכל אחד חלק בארץ גם בחלק זה.}} | ||
ב. '''בהבנה והשגה''', "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|התמים חלק א עמוד כד}} עד שענייני אלקות המתבארים ב[[תורת החסידות]] יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש על ידי ה[[אדמו"ר מוהרש"ב]] במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]]). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק:"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|שם=וירא נ"ב|שיחת פרש וירא [[תשנ"ב]] תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 267 ואילך}} | ב. '''בהבנה והשגה''', "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|התמים חלק א עמוד כד}} עד שענייני אלקות המתבארים ב[[תורת החסידות]] יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש על ידי ה[[אדמו"ר מוהרש"ב]] במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]]). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק:"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|שם=וירא נ"ב|שיחת פרש וירא [[תשנ"ב]] תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 267 ואילך}} | ||