יצחק פייוויש גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב נולד ב[[ארצות הברית]] בכ"ח מרחשון שנת [[תש"ד]] , למד בצעירותו מתמטיקה ופילוסופיה. בהיותו בארצות הברית חזר בתשובה, התמסר ללימוד ה[[תורה]]. בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]], למד בישיבת קמניץ בירושלים ולאחר מכן בילה פרק זמן בטבריה. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], חזר הרב גינזבורג לירושלים, ושם יחד עם חותנו לעתיד, הרב [[משה צבי סגל]], היה בין הראשונים שעברו להתגורר ברובע היהודי. באותה תקופה התוודע באופן מעמיק לכתבי [[חסידות חב"ד]]. באותה שנה ביקר אצל [[אדמו"ר שליט"א]] ושהה אצלו מספר חודשים. כשחזר לארץ התחתן והחל ללמד גמרא, שלחן ערוך ו[[חסידות]] לקבוצת תלמידים בירושלים.

 

כיום מתגורר עם משפחתו ב[[כפר חב"ד]] ומעביר שיעורים בכל רחבי הארץ. מקדיש את רוב זמנו, ואת רוב המשאבים שלרשותו ולרשות תלמידיו לכתיבת ספרים ב[[קבלה]] וחסידות הנוגעים בתחומים שונים, מפירושים קבליים וחסידיים לתורה ועד היחסים שבין תורה ומדע. הספרים מוצאים לאור על ידי התנועה אותה הקים "גל עיני".

הרב גינזבורג נחשב ללוחם ללא חת בענייני שלימות הארץ, ואף נחקר במשטרה בחשד לדברי הסתה שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות. בספרו "צו השעה - טיפול שורש" האשים את השמאל באחריות לרצח עשרות יהודים. הוא מכריז בכל עת על הצורך לחזק את הכלכלה היהודית בארץ ישראל על ידי רכישת מוצרים ושירותים מיהודים בלבד.

מאחר ולהבנתו דעת הרבי שליט"א הייתה שלא לגנות את טבח מערת המכפלה שערך ברוך גולדשטיין, נתן שיעור הסוקר את הצדדים החיוביים לדעתו במעשה. השיעור הודפס כחוברת בפני עצמה בשם "ברוך הגבר" ושם זה נבחר לכותר הספר המנציח את זכרו של גולדשטיין. בין השאר אמר: "אפשר ללמד זכות על ברוך גולדשטיין. הוא היה שפוי במאת האחוזים. כל כך שפוי שהיה מסוגל להתגבר על הפחד מהערבים ולפעול למען עם ישראל במסירות נפש. יש בכך רובד של קידוש השם".

במסגרת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות סבר הרב שהחיילים חייבים לסרב לפקודת הגירוש ואף מסר שיעורים בנושא.

החלק החשוב בהגותו של הרב הנו חיבור התורה לחיים, ומשנתו נפרשת על פני כמה עשרות של ספרים כמעט על כל תחומי החיים. הרב מחבר בספריו בין המדעים המדויקים לקבלה, בין פסיכולוגיה לחסידות ובין חברה לתורה. כמו כן הוא משתמש רבות בגימטריאות, ואף במוטיבים ניו אייג'יים כמדיטציות ועוד.

 

 

רעיונותיו שאובים מכל גוני המחשבה היהודית, תוך שימת דגש על הסדר הקבלי הפנימי העולה משילוב הזרמים השונים. רבים מתלמידיו באים מרקע דתי-לאומי ולכן נוטים לזהות קוי דמיון בין תורותיו לתורות הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], על אף שהרב גינזבורג לא נמנה עם תלמידי הרב קוק ואיננו מרבה להזכירו. התייחסות מפורשת לתורת הרב קוק יש בספריו "בעתה אחישנה" ו"קומי אורי" - זו התייחסות מורכבת ואף מתעמתת (בעיקר בנקודות אותן זיהו תלמידי הרב קוק כעיקר תורתו - היחס ל"כלל ישראל" ולציונות).