12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "דא"ח " ב־"דא"ח ") |
מ (החלפת טקסט – " שריפה" ב־" שריפה") |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
התושבים היהודיים הפעילו בתי מלאכה, ובהם מתפרה, סנדלריה, 2 נגריות, 2 פחחיות, בתי מלאכה לעיבוד עורות, טחנת קיטור גדולה, שתי מאפיות, ו-2 בתי בד. בנוסף, היה המקום גם מרכז רוחני ליהודי הסביבה ופעל בו [[תלמוד תורה]] יהודי על טהרת הקודש בו התקיימו לימודים בשפת האידיש, ו[[מקווה טהרה]] מפואר יחסית למקובל באותן שנים{{הערה|1=מבנה המקווה שרד את מאורעות [[השואה]] והוא מהווה כיום יעד תיירותי. ראו [https://www.google.com/maps/place/Mikveh/@54.360157,28.214371,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x7f68a42f977451f7?hl=iw מיקומו המדוייק של המקווה] במפות גוגל.}}. | התושבים היהודיים הפעילו בתי מלאכה, ובהם מתפרה, סנדלריה, 2 נגריות, 2 פחחיות, בתי מלאכה לעיבוד עורות, טחנת קיטור גדולה, שתי מאפיות, ו-2 בתי בד. בנוסף, היה המקום גם מרכז רוחני ליהודי הסביבה ופעל בו [[תלמוד תורה]] יהודי על טהרת הקודש בו התקיימו לימודים בשפת האידיש, ו[[מקווה טהרה]] מפואר יחסית למקובל באותן שנים{{הערה|1=מבנה המקווה שרד את מאורעות [[השואה]] והוא מהווה כיום יעד תיירותי. ראו [https://www.google.com/maps/place/Mikveh/@54.360157,28.214371,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x7f68a42f977451f7?hl=iw מיקומו המדוייק של המקווה] במפות גוגל.}}. | ||
בקיץ של שנת [[תר"ס]] פקדה שריפה קשה את העיירה שפגעה בכל הבתים ואף גבתה אבידות בנפש. | בקיץ של שנת [[תר"ס]] פקדה [[שריפה]] קשה את העיירה שפגעה בכל הבתים ואף גבתה אבידות בנפש. | ||
במהלך ה[[שואה]] ב[[חודש תמוז]] [[תש"א]] נכבשה העיירה על ידי כוחות הכיבוש הנאציים, שריכזו את התושבים היהודיים מחוץ לעיר בגטו שהוקם בסמיכות לבית החיים היהודי של העיירה, וב[[כ"ב בתמוז]] טבחו את 927 היהודים שרוכזו בגטו. | במהלך ה[[שואה]] ב[[חודש תמוז]] [[תש"א]] נכבשה העיירה על ידי כוחות הכיבוש הנאציים, שריכזו את התושבים היהודיים מחוץ לעיר בגטו שהוקם בסמיכות לבית החיים היהודי של העיירה, וב[[כ"ב בתמוז]] טבחו את 927 היהודים שרוכזו בגטו. | ||
שורה 40: | שורה 40: | ||
עם התייסדות של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרנ"ז]], נפתחה בעיר מחלקה של הישיבה, בראשותו של ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]. הסניף שהוקם בעיירה נחשב לסניף המרכזי של הישיבה, והתלמידים בעלי הכשרונות נשלחו ללמוד דווקא שם. | עם התייסדות של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרנ"ז]], נפתחה בעיר מחלקה של הישיבה, בראשותו של ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]. הסניף שהוקם בעיירה נחשב לסניף המרכזי של הישיבה, והתלמידים בעלי הכשרונות נשלחו ללמוד דווקא שם. | ||
הישיבה פעלה בעיר עד לפטירתו של הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (הרשב"ץ) בשנת [[תרס"ה]] (למעט תקופה של שנה וחצי, בה עברה הישיבה לעיירה קבוליץ בעקבות שריפה שכילתה את כל מבני העיירה), אז עבר הרב אסתרמן למלא את מקומו בסניף הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ותלמידי הישיבה שלמדו בסניף בזעמבין עברו יחד איתו. | הישיבה פעלה בעיר עד לפטירתו של הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (הרשב"ץ) בשנת [[תרס"ה]] (למעט תקופה של שנה וחצי, בה עברה הישיבה לעיירה קבוליץ בעקבות [[שריפה]] שכילתה את כל מבני העיירה), אז עבר הרב אסתרמן למלא את מקומו בסניף הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ותלמידי הישיבה שלמדו בסניף בזעמבין עברו יחד איתו. | ||
האוירה החסידית בעיירה הייתה לשם דבר, והחיים הקהילתיים בה פרחו ושגשגו. אנשי הקהילה התחלקו לקבוצת ה'[[עובדים]]' וה'[[משכילים (בחסידות)|משכילים]]', ולכל אחד מהם היה ניגון מיוחד שיוחס אליו{{הערה|על אף שהניגונים במקורם לא הולחנו על ידי חסידי העיירה, אלא הוענקו במתנה ל[[ר' הלל מפאריטש]] על ידי ר' [[פסח ממלסטובקה]].}}. לניגון של החסידים שעסקו בעיקר ב[[עבודת התפילה]] קראו בשם '[[ז'עבינער הארץ]]' [= הלב מזעמבין], ולניגון של החסידים שעסקו בעיקר בלימוד מעמיק של [[תורת החסידות]] קראו בשם '[[ז'עבינער קאפ]]' [= הראש מזעמבין]. [[ניגונים]] אלו מושרים עד היום בפי החסידים, ויש בהם ניחוח חב"די מובהק. | האוירה החסידית בעיירה הייתה לשם דבר, והחיים הקהילתיים בה פרחו ושגשגו. אנשי הקהילה התחלקו לקבוצת ה'[[עובדים]]' וה'[[משכילים (בחסידות)|משכילים]]', ולכל אחד מהם היה ניגון מיוחד שיוחס אליו{{הערה|על אף שהניגונים במקורם לא הולחנו על ידי חסידי העיירה, אלא הוענקו במתנה ל[[ר' הלל מפאריטש]] על ידי ר' [[פסח ממלסטובקה]].}}. לניגון של החסידים שעסקו בעיקר ב[[עבודת התפילה]] קראו בשם '[[ז'עבינער הארץ]]' [= הלב מזעמבין], ולניגון של החסידים שעסקו בעיקר בלימוד מעמיק של [[תורת החסידות]] קראו בשם '[[ז'עבינער קאפ]]' [= הראש מזעמבין]. [[ניגונים]] אלו מושרים עד היום בפי החסידים, ויש בהם ניחוח חב"די מובהק. |