39,916
עריכות
תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "שינה " ב־"שינה "
מ (החלפת טקסט – "חזן " ב־"חזן ") |
מ (החלפת טקסט – "שינה " ב־"שינה ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
</ref>, מעוברת ומניקה<ref>רמ"א שם. והיינו במעוברת אחר מ' יום או שמרגשת חולשה יתירה, ומניקה - בפועל (ראה נטעי-גבריאל בין-המצרים פ"ה, וש"נ).</ref>, ויולדת כל ל' יום<ref>דינה כחולה (שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן של ס"ה), נטעי-גבריאל שם.</ref> - פטורים מהתענית<ref>לעניין חתן וכלה בז' ימי המשתה בתענית זו דנו בפוסקים, ורבים מקילין. ראה משנ"ב סימן תרפ"ו בשער הציון ס"ק טז, כף-החיים תקמ"ט סק"י ותרפ"ו סקט"ז וס"ק כח, קיצושו"ע סימן קמא ס"ב, שו"ת יחווה-דעת חלק ב' סימן עח, ונטעי-גבריאל [[נישואין]] חלק ב' פכ"ה ס"ג-ד וש"נ. וכל-שכן בקביעות הנוכחית, כמובן.</ref>. | </ref>, מעוברת ומניקה<ref>רמ"א שם. והיינו במעוברת אחר מ' יום או שמרגשת חולשה יתירה, ומניקה - בפועל (ראה נטעי-גבריאל בין-המצרים פ"ה, וש"נ).</ref>, ויולדת כל ל' יום<ref>דינה כחולה (שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן של ס"ה), נטעי-גבריאל שם.</ref> - פטורים מהתענית<ref>לעניין חתן וכלה בז' ימי המשתה בתענית זו דנו בפוסקים, ורבים מקילין. ראה משנ"ב סימן תרפ"ו בשער הציון ס"ק טז, כף-החיים תקמ"ט סק"י ותרפ"ו סקט"ז וס"ק כח, קיצושו"ע סימן קמא ס"ב, שו"ת יחווה-דעת חלק ב' סימן עח, ונטעי-גבריאל [[נישואין]] חלק ב' פכ"ה ס"ג-ד וש"נ. וכל-שכן בקביעות הנוכחית, כמובן.</ref>. | ||
מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר<ref>בסידור [[אדמו"ר הזקן]] 'סדר ספירת העומר' כ' שהצום מתחיל בעלות-השחר. וראה אגה"ת פ"ג, [[לקוטי שיחות]] כרך כב עמ' 313 ו'התקשרות' גיליון קא עמ' 17. שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 494 על ידי ציון 12.</ref>. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני | מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר<ref>בסידור [[אדמו"ר הזקן]] 'סדר ספירת העומר' כ' שהצום מתחיל בעלות-השחר. וראה אגה"ת פ"ג, [[לקוטי שיחות]] כרך כב עמ' 313 ו'התקשרות' גיליון קא עמ' 17. שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 494 על ידי ציון 12.</ref>. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני ה[[שינה]] שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה<ref>שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. ב[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.</ref>. | ||
הציבור אומר 'עננו' רק במנחה. הש"ץ אומר (ב[[חזרת הש"ץ]]) 'עננו' בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"<ref>ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח, עיי"ש. ואף ב[[אגרות קודש]] חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהות הרבי ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (הובא בלוח זה להיום) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).</ref>. ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'<ref>משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג.</ref>. | הציבור אומר 'עננו' רק במנחה. הש"ץ אומר (ב[[חזרת הש"ץ]]) 'עננו' בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"<ref>ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח, עיי"ש. ואף ב[[אגרות קודש]] חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהות הרבי ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (הובא בלוח זה להיום) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).</ref>. ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'<ref>משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג.</ref>. | ||