שיחה:חמדת ימים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 698 בתים ,  11 בנובמבר 2016
מ (←‏לעריכה: תקלדה)
(←‏זהירות! העלמת מידע: השלמה מאתמול)
שורה 19: שורה 19:
מכיון ש{{א|שלום}} אלוף בלתעתע בקוראים אציין כמה עובדות שהוא מנסה להסתיר:
מכיון ש{{א|שלום}} אלוף בלתעתע בקוראים אציין כמה עובדות שהוא מנסה להסתיר:


‏*כתבתי אשר אינו ברור שאדה"ז ציין לחמדת ימים וצריך לעקם שמונת אלפים אותיות בשביל לומר כן ובעקבות דבריי אלה הוסיף {{א|שלום}} בגוף הערך אשר אדה"ז ציין לח"ה ויש מפרשים זה כספר הנ"ל. בכך השיג רווח כפול 1. מצא מקור שמציין אליו. 2. הציג אותי כמדבר בלשון הבאי. אך האמת רחוקה היא '''(אין לי את כל הפרטים תח"י. אשלים קטע זה מחר, ולמען היושר אבקש מ{{א|שלום}} להשלים אם יכול)'''.
‏*כתבתי אשר אינו ברור שאדה"ז ציין לחמדת ימים וצריך לעקם שמונת אלפים אותיות בשביל לומר כן ובעקבות דבריי אלה הוסיף {{א|שלום}} בגוף הערך אשר אדה"ז ציין לח"ה ויש מפרשים זה כספר הנ"ל. בכך השיג רווח כפול 1. מצא מקור שמציין אליו. 2. הציג אותי כמדבר בלשון הבאי כאשר הטעם היחיד שאין לומר שאדה"ז מתכוון אליו מכיון שכתוב ח"ה דהיינו חמדת '''ה'''ימים (כפי שנקרא בכ"מ) ולא חמדת ימים כפי שנקראת בד"כ. אך האמת רחוקה היא: אדה"ז מציין ל"ח"ה ח"ב פט"ו", מי שיפתח ח"י שם לא ימצא מבוקשו, ורק אם יטרח לעבור על כל הספר ימצא מבוקשו בחלק א' (ולא ח"ב) פ"ג (ולא פט"ו). אלא מאי? ישנם הטוענים שישנה טעות דפוס וצריך להיות חלק א' '''עמוד''' טו (ואכן בדפוס מסויים שהיה נפוץ אז הוא בע' טו). זאת אומרת שבנוסף לתימה איך נהיה מא' ב' ומפרק עמוד ישנה תמיהה נוספת מדוע ציין אדה"ז לעמוד שמשתנה בכל דפוס ולא לפרק.


‏*'''ענין זה לאו דוקא נעשה בזדון, ייתכן שנובע מחוסר ידיעה''' {{א|שלום}} מביא הרבה מקורות שמצטטים מהחמדת ימים. אולם עובדה זו פשוט לא נכונה: דרכו של בעהמ"ס חמדת ימים (יהיה מי שיהיה) הוא לצטט מכל מיני ספרים שקדמו לו ללא ציון המקור, בין השאר הוא מצטט מכתבי יד שלא נדפסו בימיו ויצאו לאור לאחר מכן, גם ממחברי ימיו נהג לצטט. ולכן כאשר רואים ציטוט מהחמדת ימים ללא ציון מפורש שנלקח משם ישנם שלוש אפשרויות: 1. שציטטו ממנו. 2. ציטטו מאותו מקור שציטט הוא. 3. לא פחות סביר - הוא ציטט מהם. יבוא מישהו וישאל היאך ציטט ממחברים שלאחריו, התשובה פשוטה, אותם מחברים היו אחריו רק אם נקבל שמחברו הוא מתלמידי האריז"ל.
‏*'''ענין זה לאו דוקא נעשה בזדון, ייתכן שנובע מחוסר ידיעה''' {{א|שלום}} מביא הרבה מקורות שמצטטים מהחמדת ימים. אולם עובדה זו פשוט לא נכונה: דרכו של בעהמ"ס חמדת ימים (יהיה מי שיהיה) הוא לצטט מכל מיני ספרים שקדמו לו ללא ציון המקור, בין השאר הוא מצטט מכתבי יד שלא נדפסו בימיו ויצאו לאור לאחר מכן, גם ממחברי ימיו נהג לצטט. ולכן כאשר רואים ציטוט מהחמדת ימים ללא ציון מפורש שנלקח משם ישנם שלוש אפשרויות: 1. שציטטו ממנו. 2. ציטטו מאותו מקור שציטט הוא. 3. לא פחות סביר - הוא ציטט מהם. יבוא מישהו וישאל היאך ציטט ממחברים שלאחריו, התשובה פשוטה, אותם מחברים היו אחריו רק אם נקבל שמחברו הוא מתלמידי האריז"ל.
2,972

עריכות

תפריט ניווט