7,240
עריכות
חמדת ימים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
תקלדה
(לא הבחנתי בהמשך הערך, אם כי בכל אופן אינו מסודר..) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (תקלדה) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
רבי יהודה פתיא בספרו מנחת יהודה ורוחות מספרות כותב אודות מחזה שראה בחלום אודות בעל החמדת ימים, שלפי החלום כוונתו היתה להכשיל את כלל ישראל בהאמנה בנביא השקר שבתי צבי. | רבי יהודה פתיא בספרו מנחת יהודה ורוחות מספרות כותב אודות מחזה שראה בחלום אודות בעל החמדת ימים, שלפי החלום כוונתו היתה להכשיל את כלל ישראל בהאמנה בנביא השקר שבתי צבי. | ||
====תגובות למתנגדים==== | ====תגובות למתנגדים==== | ||
בשנת תרנ"ו הדפיס המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין קונטרס "כבוד חכמים" בו הוא חולק על הקביעה בדבר זהות מחבר הספר. אחריו יצא רבי ישראל בערגער אב"ד בוקרסט במאמרו מאמר קנאת האמת בו | בשנת תרנ"ו הדפיס המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין קונטרס "כבוד חכמים" בו הוא חולק על הקביעה בדבר זהות מחבר הספר. אחריו יצא רבי ישראל בערגער אב"ד בוקרסט במאמרו מאמר קנאת האמת בו מצדיק הוא את בעל החמדת ימים מפני הלעז שהוציא עליו היעב"ץ{{הערה|עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז}}. בתגובה לקונטרס של הרב הלפרין כתב רבי מרדכי לוריא קונטרס בשם אמת ליעקב{{הערה|נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג}}. והרב הלפרין הדפיס בתגובה קונטרס אחר. | ||
מצדיק הוא את בעל החמדת ימים מפני הלעז שהוציא עליו היעב"ץ{{הערה|עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס | |||
טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז}}. בתגובה לקונטרס של הרב הלפרין כתב רבי מרדכי לוריא קונטרס בשם אמת ליעקב{{הערה|נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג}}. והרב הלפרין הדפיס בתגובה קונטרס אחר. | |||
===דעת התומכים בספר=== | ===דעת התומכים בספר=== | ||
| שורה 32: | שורה 31: | ||
==בתורת חב"ד== | ==בתורת חב"ד== | ||
הספר אינו מובא כמעט בכתבי רבותינו, אך [[אדמו"ר הזקן]] מביאו ב[[קונטרס אחרון]] לסימן רפ"ה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49263&hilite=56dfff48-6e67-4186-8262-e308031b5d34&st=%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8+%D7%98%D7%95%D7%91+%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D+&pgnum=171 סימן רפ"ה סעיף א']}} בלשון "וכ"כ בח"ה" שלטענת רבים הוא ראשי תיבות "וכן כתוב בחמדת הימים"{{הערה|ראה | הספר אינו מובא כמעט בכתבי רבותינו, אך [[אדמו"ר הזקן]] מביאו ב[[קונטרס אחרון]] לסימן רפ"ה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49263&hilite=56dfff48-6e67-4186-8262-e308031b5d34&st=%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8+%D7%98%D7%95%D7%91+%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D+&pgnum=171 סימן רפ"ה סעיף א']}} בלשון "וכ"כ בח"ה" שלטענת רבים הוא ראשי תיבות "וכן כתוב בחמדת הימים"{{הערה|ראה בהערות לעיל במאמר אודות דעת רבותינו נשיאינו בענין}}. | ||
כמו כן יש הטוענים {{הערה|ראה בהערות התמימים ואנש (צפת) גליון ס"ח מאמרו של הרב מנחם כהן}}ציטוט עקיף מהספר מובא מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|באור התורה על מגילת | כמו כן יש הטוענים {{הערה|ראה בהערות התמימים ואנש (צפת) גליון ס"ח מאמרו של הרב מנחם כהן}}ציטוט עקיף מהספר מובא מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|באור התורה על מגילת אסתר ע' קמא במהדורת תש"ן}} ושם "כי מרדכי בגימ' רב חסד וכמ"ש הרמ"ז", ושם מובא מספר ח"י{{הערה|ברמ"ז לזהר תצא רעו א ד"ה ואי תימא דאתייחד עמה אומר שם הרמ"ז בח"י (-בחמדת ימים) דף ק"ד כתב שורש מרדכי אשר מספר שמו ר"ב חסד}}. ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר{{הערה|ראה במאמרו של הרב אשר גרשוביץ בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ס"ד}}. | ||
אסתר ע' קמא במהדורת תש"ן}} ושם "כי מרדכי בגימ' רב חסד וכמ"ש הרמ"ז", ושם מובא מספר ח"י{{הערה|ברמ"ז לזהר תצא רעו א ד"ה ואי תימא דאתייחד עמה אומר שם הרמ"ז בח"י (-בחמדת ימים) דף ק"ד כתב שורש מרדכי אשר מספר שמו ר"ב חסד}}. ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר{{הערה|ראה במאמרו של הרב אשר גרשוביץ בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ס"ד}}. | |||
במכתב{{הערה|באגרות קודש חלק ח' (תשי"ד) לאיש אנונימי}} מסתייג הרבי מהבאת דברים מהספר בטענה ש"בנוגע לספר חמדת היים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות, וכיון שלעת עתה לא מצאתיו בספרי רבותינו נשיאינו מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שי חילוקי דיעות אודותם"{{הערה|1=ראה מאמר בענין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&hilite=85cacae0-fd82-45f0-b495-b157169beaea&st=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&pgnum=1304 דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים]}}. כמו כן [[הרבי]] העדיף לציין לספר שמציין לספר זה מאשר לציין לספר זה עצמו{{הערה|1=פעם ציינו מניחי השיחה לספר כמקור למנהג להרבות בצדקה בחנוכה והרבי ציווה לחפש מקור אחר{{מקור}}. וראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/504&search=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אג"ק מהרבי] וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.}}. | במכתב{{הערה|באגרות קודש חלק ח' (תשי"ד) לאיש אנונימי}} מסתייג הרבי מהבאת דברים מהספר בטענה ש"בנוגע לספר חמדת היים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות, וכיון שלעת עתה לא מצאתיו בספרי רבותינו נשיאינו מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שי חילוקי דיעות אודותם"{{הערה|1=ראה מאמר בענין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&hilite=85cacae0-fd82-45f0-b495-b157169beaea&st=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&pgnum=1304 דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים]}}. כמו כן [[הרבי]] העדיף לציין לספר שמציין לספר זה מאשר לציין לספר זה עצמו{{הערה|1=פעם ציינו מניחי השיחה לספר כמקור למנהג להרבות בצדקה בחנוכה והרבי ציווה לחפש מקור אחר{{מקור}}. וראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/504&search=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אג"ק מהרבי] וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.}}. | ||