12,050
עריכות
השגחה פרטית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "בחי'" ב־"בחינת"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "בחי'" ב־"בחינת") |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
לפני שנים, רעיון כזה היה נראה לא-רציונאלי. כיום, כאשר יכולים אנו לצפות בחללית הנוחתת על-גבי מאדים המשתמשת בשביב סיליקון כדי לשדר באמצעותו מיליוני נתונים בשנייה - אנו מבינים שאם הבריאה ניחנה בתכונות כאלה, על-אחת-כמה-וכמה יוצרה של בריאה זו. | לפני שנים, רעיון כזה היה נראה לא-רציונאלי. כיום, כאשר יכולים אנו לצפות בחללית הנוחתת על-גבי מאדים המשתמשת בשביב סיליקון כדי לשדר באמצעותו מיליוני נתונים בשנייה - אנו מבינים שאם הבריאה ניחנה בתכונות כאלה, על-אחת-כמה-וכמה יוצרה של בריאה זו. | ||
==קושיית הפילוסופים== | ==קושיית הפילוסופים== | ||
הפילוסופים נלאו להשיג ענין ההשגחה פרטית כמו מאמר חז"ל "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה", דקשה להם כיון שהוא ית' יחיד ומיוחד אחד האמת, אם כן איך יתכן ידיעת השם את הפרטים, וההשגחה פרטית לתת דעתו על ענינים רבים שהרי זה | הפילוסופים נלאו להשיג ענין ההשגחה פרטית כמו מאמר חז"ל "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה", דקשה להם כיון שהוא ית' יחיד ומיוחד אחד האמת, אם כן איך יתכן ידיעת השם את הפרטים, וההשגחה פרטית לתת דעתו על ענינים רבים שהרי זה בחינת רבוי. | ||
וחז"ל כיוונו לתרץ זה בדבור אחד באמרם "גלוי וידוע לפני", שאין ידיעתו ית' כדמיון ידיעת האדם איזו דבר שדעתו השיג הדבר ומתחלה לא ידעו, וכשיודע הדבר הרי דעתו מלובשת בידיעה זו ומחשבה זו שנותן דעתו להשיגה וקודם ידיעתו היה דעתו פנוי, והרי זה בחינת שינוי והתפעלות, משא"כ למעלה ידיעתו ית' שיודע כל העולמות ופרטיהן אין הענין שדעתו מתלבשת ונתפסת בזה אלא ע"ד גלוי וידוע שהכל גלוי וידוע לפניו ית' ממילא ואינו צריך להיות נתפס ומתלבש בהדבר לידע {{הערה|במכש"כ ממה שמחיה ומהווה הדבר שלא ע"י התלבשות בהדבר כ"א על ידי היותו סובב כל עלמין. וכל שכן שידיעת הדבר ופרטיו אינו צריך להיות ע"י התלבשות ותפיסה בהדבר כו'}}, וכיון שהוא גלוי וידוע אין שייך כלל קושייתם שהוא | וחז"ל כיוונו לתרץ זה בדבור אחד באמרם "גלוי וידוע לפני", שאין ידיעתו ית' כדמיון ידיעת האדם איזו דבר שדעתו השיג הדבר ומתחלה לא ידעו, וכשיודע הדבר הרי דעתו מלובשת בידיעה זו ומחשבה זו שנותן דעתו להשיגה וקודם ידיעתו היה דעתו פנוי, והרי זה בחינת שינוי והתפעלות, משא"כ למעלה ידיעתו ית' שיודע כל העולמות ופרטיהן אין הענין שדעתו מתלבשת ונתפסת בזה אלא ע"ד גלוי וידוע שהכל גלוי וידוע לפניו ית' ממילא ואינו צריך להיות נתפס ומתלבש בהדבר לידע {{הערה|במכש"כ ממה שמחיה ומהווה הדבר שלא ע"י התלבשות בהדבר כ"א על ידי היותו סובב כל עלמין. וכל שכן שידיעת הדבר ופרטיו אינו צריך להיות ע"י התלבשות ותפיסה בהדבר כו'}}, וכיון שהוא גלוי וידוע אין שייך כלל קושייתם שהוא בחינת רבוי כי זה אינו רק במין ידיעת האדם שא"א לו לידע דבר כ"א ע"י שדעתו ומחשבתו מתלבשים בידיעת הדבר. וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם כו' כי הוא גלוי וידוע כו'{{הערה|סיום דברי אדה"ז:והמשכיל יבין דקות הדברים ולאו כל מוחא סביל דא}}{{הערה|תורה אור וירא יד, ד}}. | ||
==מקורות לעיון== | ==מקורות לעיון== | ||